תמיד עמד שם
משרה צל,
מפנק בפירותיו,
מחסה מסערות -
גיבור.
הילדים עליו טיפסו,
הציפורים אכלו צאצאיו,
סבא ישב לרגליו לנוח
וציפור נחמדת בנתה בו קן.
ואז הגיע כסף -
כי צריך כביש -
ובמחי יד פלדה
ושיני ברזל
עקדו את העץ העתיק.
היום הוא שוכב דומם,
על ריצפת חצץ
בבית הקברות לעצים,
מתפלל שלא יגיעו הנה
אחיו האילמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.