דף לבן מציץ
מהספר המצהיב
שמעולם לא נראה כה בודד.
דף זעיר אנפין,
עמוס זיכרונות
מתקופה בה הייתה-
אחרת
כמו תמיד,
נכנעת לרגש
ומתחילה לקרוא -
תחילה צוחקת ואחר כך
בוכה
שוב תשאיר מכתב
מבצבץ קמעה,
כדי שיום יבוא
בו תחזור חזרה.
ואני תמיד ככה, צוחקת ובוכה. כמה כוח יש לדף עם זיכרונות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.