[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטלי בר
/
אחות של פרק 4

"אני רוצה שתביני שלא היה ולא יהיה ביני לבין עידן כלום!"
שיננתי בעצבנות את הטקסט שהכנתי מראש במעלית. קיוויתי להיחלץ
מהמצב הלא נעים שהמפגש האחרון שלי בבית משפחת גור יצר. העברתי
יד בשיערי וסידרתי את חולצתי קצת לפני שנפתחה הדלת. "נטלי,
הכיצד זכינו לכבוד?" משום מה, קרן הניחה לעידן לפתוח את הדלת
למרות שידעה שאני צריכה לבוא. כנראה ידעה שהיתקלות בו תגרום
לאי נעימות מסוימת. "היי עידן. האמת שבאתי לקרן." עידן השפיל
את מבטו וסימן לי להיכנס. "מאז ששתינו קפה לא שמעתי ממך, מוזר,
כי חשבתי שנהנית." לא ציפיתי לשמוע מעידן משפט כזה. לא חשבתי
שהפגישה שלנו הייתה משמעותית. ובכלל, כאחד שמחליף חברות כל
יומיים ציפיתי שכבר תהיה לו מישהי חדשה ביום למחרת. כנראה
שטעיתי. עידן לקח את השיחה שלנו באותו הערב דיי ברצינות. "באמת
נהניתי. אבל..." קרן נכנסה לסלון לפתע והצילה את המצב. עידן
חייך, "נמשיך בפעם אחרת הא?" חייכתי אליו בחזרה מבלי להגיב.
קרן הוציאה תותים מהמקרר ופנתה אליי. "אז את באה לחדר שלי או
שאת נשארת כאן?" אמרה בעוקצנות. עידן התיישב בסלון ואני הלכתי
אחריה לחדרה. היא התיישבה על המיטה והניחה את צלוחית התותים
לידה. "את יכולה לשבת." אמרה לי. התיישבתי ממש על קצה המיטה."
קרן, תיראי... אני רוצה שתביני שביני לבין עידן לא קרה כלום."
קרן מצצה את התות בחושניות כזאת בכוונה להרגיז. "אז זהו,
מתוקה, אני לא דואגת ממה שלא היה. אני חוששת ממה שעוד יהיה."
השפלתי מבט. "נו דיי קרן, את יודעת שלא יהיה בינינו כלום...
אני והוא, שנינו בכלל עולמות אחרים וחוץ מזה תוך יום-יומיים
עידן מוצא לעצמו בחורצ'יקית חדשה." אני חייבת להודות שהיה בי
רצון עז לחקור את עידן לעומק אבל קרן בהחלט נכנסה לליבי והיה
חשוב לי לא לפגוע בה. התקרבתי אליה. היא הושיטה לי תות. מצצתי
אותו מבין אצבעותיה. היא תפסה את פי בין ידיה והדביקה לי נשיקה
רכה. "התגעגעתי אלייך. אני מצטערת ששיגעתי אותך אני יודעת שלא
קרה כלום. עידן אמר לי באותו יום שלא היה כלום ולא הייתי צריכה
להגיב ככה." קמתי ונעלתי את הדלת. בדרכי חזרה למיטה הספקתי
לפשוט את החולצה ואת המכנסיים, נכנסתי למיטה. "יפה שלי אני
באמת אוהבת אותך." אני שונאת שהיא עושה את זה. אומרת לי שהיא
אוהבת אותי. ממש קשה לי עם זה שאני לא יכולה להגיד לה אותו
הדבר. חייכתי אליה. "את יודעת שלא הייתי נוגעת באח שלך המכוער
הזה..." קרן צחקה. חיבקתי אותה ועזרתי לה להסיר פריטי לבוש
מיותרים. "היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם הייתה לנו קצפת
לתותים", אמרתי לה תוך כדי המייק-אפ סקס שלנו. "יש במקרר, אם
יש לך כוח להביא." קמתי מהמיטה לבשתי על עצמי איזו חולצה ומכנס
של קרן ויצאתי לכיוון המטבח. הוצאתי מהמקרר מיכל של קצפת קרה.
ונתקלתי בעידן. "בשביל מה את ואחותי צריכות קצפת בשתיים לפנות
בוקר?" שאל. "בשביל התותים עידן, בשביל התותים." עניתי לו
בחיוך ונכנסתי לחדרה של קרן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלוויס לא מת
הוא בחופשה
בהוואי
אבל סיפרתי לך
פעם על
הקוסמטיקה
הנפלאה של
רבלון?

סוכנת מכירות
לילית 007
לפרסיליה פרסלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/6/04 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטלי בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה