|
ישנו מקום תחת שמי התכלת.
שם העצים בסתיו נושרים שלכת.
ועם ערב התכלת נצבע בגוונים של גחלת.
ובתןך שדה ירוק
שוכבים דומם
ילדים עם חרבם.
אל תשכחו את הילדים
את הילדים העלמים
שמתוך תמונות הם מביטים
ששמם חקוק באבנים
אל תשכחו את הילדים
הם ידעו ימים של שמחה
הם ידעו ימים של עצבות
הם ידעו ימים שנאה
הם ידעו גם ימי אהבה.
ישנו מקום במרומי רקיע
שם קרן שמש לא תגיע
ובוקר חדש שם לעולם,לעולם לא יפציע
ובתוך ענן צחור
שוכבים דומם
ילדים שכבה נרם.
אל תשכחו את הילדים
את הילדים העלמים
שמתוך תמונות הם מביטים
ששמם חקוק האבנים
אל תשכחו את הילדים.
הם ידעו ימים של שמחה
הם ידעו ימים של עצבות
הם ידעו ימים של שנאה
הם ידעו גם ימי אהבה. |
|
|
אז נקנה לו
מחשב, מה כבר
יכול להיות?
מתוך שיחה בין
ההורים של
גרפומן הסלוגנים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.