|
שבוע שעבר רחוק ממני
רחוק ממך
המרחק משתק את כל מה שאני בשבילך
את העול שאת סוחבת לבד
אני העול מעל לצווארך
יום שעבר ואת עוד לא חזרת
יום שטוף שמש
יום שטוף דאגה
אחר צהריים מיסטי
מזמן את קולך
את לא עונה
וכל מה שיש לי בורח מתכווץ אל הפינה
כמו מלך בלי כתר אני רודף אותך
ונדמה לי שאת בורחת
אני מצמצם את המרחק
את שדות האמון
עוד שבוע נמחק
לא מסוגל לישון
לא יכול לחלום
לא רואה ישר
לא מצליח לנשום
לא מסוגל לדבר
כמו חישור שבור תקוע במקום
אני עולך במעגל במקום
אף רטוב וקר מחפש את החום
חסר משקל חסר תנועה
אני כבד וצף מעלה ומטה
על מנעול ושרשרת דרך חור אל הבאר שלך
ומפלס המים רחוק ואת צוחקת
במקום שאליו באתי תמיד אחזור
דרך זכרון שפעם היה לי אני אראה את האור
שלושים שנה קדימה נבואות של זעם ברגע של פחד
שלושים דקות קדימה מילים ששמעתי פעם
מזרזות אותי קדימה
שקט במקום הזה אני כבר לא מוצא
האושר ממני והלאה
במקום הזה |
|
|
פסנתר אפשר
להפיל,
אבל הפיל נשאר
שווה-נפש.
משורר הזן
מתפעל מדבקותו
של הפיל בדרך
הבודהידרמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.