היא ישנה,
וישנה וישנה,
והעולם שמסביבה
רק המשיך והשתנה.

מלכים קמו ונפלו,
ונסיכים העירו נסיכות בנשיקה.
דרקונים כבר נעלמו
אך נותרו עדיין בחלומה.

היא ישנה,
וישנה וישנה,
וכל מה שלידה,
רק התחלף והשתנה.

המושבה הקטנה בה גרה,
הפכה מזה כבר לעיר בירה,
וכל הבקתות והצריפים
הפכו לטירה ועוד טירה.

היא ישנה,
וישנה וישנה,
וכל מי שהכירה
רק גדל והשתנה.

ולמרות כל זאת,
הוא ממתין לאורך כל אלו השנים,
שם מתחת לעץ התאנה.
נשען מכובד זקנתו על ענף יבש וישן,
צופה בעיניה החתומות,
ממתין לה,
שתפקח ותתעורר,
ותחזור ממלכת השינה בה נותרה.

4.5.2002