[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מה?
למה אתה מסתכל עלי ככה?
את לא רואה שכואבת לי הבטן?
אז מה אם הפרצוף שלי מתעוות... זה יעבור.
אל תיבהל,
אני לא אבכה עכשיו. אני לא אבכה לידך.
אני לא רוצה לבכות בכלל.
תוריד את העיניים,
אידיוט.

היי, ממתי אתה עומד פה ומסתכל עליי ככה?
אתה לא רואה שאתה רק אחד מהמון...
אז מה אם אני צועקת
לא בגלל זה אתה מסתכל עליי
לא בגלל זה אתם כולכם מסתכלים עליי
אתם מסתכלים כי אני יפה
אני מושכת את העין של כולם, של כולכם
מי נתן לך רשות?
סוטה.

לא עושים לי כלום המבטים שלך, רק שתדע לך.
איך אומרים, את האצבע הקטנה ברגל השמאלית אתה לא מזיז לי.
מה אתה חושב לעצמך..חרא קטן..איש קטן וממורמר.
בטח אומרים לך את זה הרבה.
אני לא כמו כל הבנות האלה שלך, שהיו לך, שיש לך , שיהיו לך
תמיד.
ראיתי אותן, ראיתי את כולן. אחת אחת. בעיניים ראיתי.
אני יותר טובה מהן. מכולן.
אם הייתי אחת מהן לא היית מצטער.
תאמין לי.
אבל, אתה לא תצליח להפוך אותי למישהי שאני לא.
אתה שומע?!
לא תצליח.

ואתה לא תקבל מה שאתה רוצה. אף אחד לא מקבל מה שהוא רוצה.
המבטים האלה, עאלק מבטים. בטח איזו כוסית תקועה מאחורי.
לא צריכה את הרחמים שלך, מספיק כולם מרחמים עלי, וכולם מסתכלים
עלי.
כמוני יש רק אחת.
היית מת לאחת כמוני.

אז מה... אז מה...
מותר לי להסתכל עליך בחזרה.
אני משדרת בטחון עצמי. אני מגנה על עצמי, ועל כבודי.
ואני גם אומרת לך כבדרך אגב שאני לא פוחדת ממך.
אני יותר חזקה ממך... הכי חזקה בעולם.
מי בכלל אמר שהסתכלתי עליך.

טוב, זה לא הזמן לבכות עכשיו מיכל.

שוטר!
ש-ו-ט-ר!
תפסיק לבהות בי.
דיי.
ומי זה החבר שלך?
למה הוא צועק...
אני יכולה לשמוע אותו צורח
מיייייייייייכככככככככככככככככככככככככככככככלללללללללללללל

מממממממייייייייייכככככככככככככככככככככככככללללללללללללל

עומד שם, צועק, מוציא עליי את נשמתו.
שיצעק.
I hope he had the time of his life
מאיפה הוא ידע איך קוראים לי בכלל?!
אתה אמרת לו?!
אתה אמרת לו?!
הוא יכול לקרוא לי אורה.
רק אתה יכול לקרוא לי מיכל.
אורה אורה, איכס... אני לא מכירה אותה בכלל.
אני מכירה רק את מיכל
מכריחים אותי להיות אורה.
תעזוב אותי.
אני לא מיכל בכלל, סתם שיקרתי.
אני לא יודעת מי אני בכלל.
זה מה שאתה מקבל כשאתה מחליט להעסיק מטורפת.
נו, תיקחו אותי מפה.

תפסיק לצעוק עלי, נו
כואב לי כשאתה צועק.
אף פעם לא צעקת עלי קודם.
פעם כשאהבת אותי.
עכשיו רק צעקות ומכות... כמו איזה מניאק.
מה עשיתי לך?
אתה זוכר איך היינו ישנים פעם יחד?
כשהיו לנו כמה דקות מתוקות
לפני שבאו לקחת אותי
רחוק ממך.
אתה זוכר?
אתה זוכר איך הינו ישנים... איך היינו צוחקים...
אתה זוכר,
אתה זוכר שרק אתה אהבת אותי?
ולפעמים, כשאימא הייתה שוכחת להעיר אותי
עוד היית מנשק אותי.
ואז השעון היה מצלצל, והיית בורח.
לפעמים עוד היה לנו טוב.
תפסיק להסתכל עליי,
אתה לא רואה שכואבת לי הבטן?
פוץ... תראה מה עשית לי...
איזה עולם דפוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
.זה
סלוגן
שהולך מההתחלה
לאמצע
לסוף
לאמצע
מההתחלה
שהולך
סלוגן
זה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/6/04 10:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שריתי הרשקוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה