ו. יאסין / מתחת לעץ הלבלב |
ומעומק נפשו קול בקע
עוד יום עבר עליו
אך ממנה לא שמע
אל החוף הלך רועד מקור
אין לו בית, אין לו אור
חיפש לו מערה, אפילו חור
שיהיו לו למסתור
אך מסביב רק חושך שרר
והפחד בנפשו גבר
ולפתע כמו באגדה או חלום
אור זוהר עטף את המקום
ובעיניו ראה נסיכה
שמתוך גלי הים התרוממה
אליו היא הושיטה יד חמה
ואת גופו אליה משכה
אור עטף את נשמתו
חום חדר אל ליבו
וללא כל מרגש
את כנפיו הוא פרש
ונצמד אל גופה
יחד עפו להם אל על
אל שמיים אל ענן
ובעיניו הביט וראה
את כל אלי האהבה
אלו שרוקדות בשמחה
ואלה שסגדו למלכה
וכשגופו אל גופה נשען
נפער מולם ענן לבן
ומתוכו זנק ילד קטן
וכשהילד את קשתו משך ומתח
חץ האהבה אל ליבם נשלח
גניחה חזקה מתוכו בקעה
ובקול רם הוא קרא:
בלבי פגע וכאב
אך הוא לו נורא
כי ידע מה קרה
ועוד הוא בפצע מביט
את עורפו ליטפה יד רכה
וקול רך באוזניו לחש
קום אהוב אל חשש
הנה בא לו יום חדש
הביט בעיניה וראה
כי גם היא פגועה
ובלבו הבין במהרה
כי אותם כבשה אהבה
כי זה היה רק חלום
מתחת לעץ הלבלב
09.03.2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|