אתם לא מבינים, אתם לא תבינו. לעולם.
אתם לא תרגישו, אתם לא תחושו.
אפילו לא תנסו להבין בגלל שהדבר לא ניתן לתפיסה,
לא תצליחו להאמין שזה בעצם מה שקרה.
כאילו שפספסתם משהו שעכשיו קשה להפנים.
לי זה הרבה יותר כואב מכם,
מכיוון שזה עובר עליי,ולא עלייכם.
אל תשכחו זאת לעולם.
אל תתנו לי להרגיש לבד בעולם,
אל תדביקו מדבקות ותוויות.
כי לא ניתן כבר לשנות,
נגמרו ההזדמנויות.
אי אפשר כבר להדחיק.
עכשיו רק לנסות להשלים עם המצב.
האבן שחונקת את הגרון מתחילה לצאת,
בזהירות,וזה כואב,צורב,מכאיב והורס.
ואז במכה הכל מתנפץ ואז ההשלכות באות.
עם כל העוצמה והרגש,
למזלי הגלגל  ממשיך להסתובב,
ואחרי שכל המהומה תגמר,
לי יהיה טוב יותר.