היה הייתה פעם ילדה קטנה ומקסימה שגרה בארמון קטן עם כל
חבריה.
הילדה הייתה בעלת גומות חן שובבות ולחיים ורודות ועגלגלות.
היו לה המון בגדים, אך רק בגד אחד שהיא אהבה במיוחד, הייתה זו
שמלת פסים מעוטרת בכוכבים נוצצים. אך היא אהבה מאוד לשחק בבוץ
ולכן הבגד התלכלך פעמים רבות, אבל אחרי כביסה קצרה שב להיות
כמו חדש.
מיטתה של הילדה הייתה מפוארת ומכוסה מצעים נקיים שהוחלפו כל
יום.
היא אכלה ארוחות מלכים שונות ומגוונות ותמיד סעדה עם אמה
וחבריה.
היו לה מקלחות ואמבטיות מפוארות שבהן נהגה לטבול שעות ארוכות,
מריחה את האדים הריחניים שעולים מהן, שואפת אותם בשאיפה עמוקה
לתוכה, מטהרת את נפשה.

היה הייתה פעם ילדה קטנה ומקסימה שגרה בבית קטן מלא באנשים.
הילדה הייתה בעלת ידיים דקות וגרומות ולחיים כחושות ורזות.
לאותה ילדה היה רק בגד יחיד בארונה, הייתה זו חליפת פסים -
שחורה ולבנה, שבצידה השמאלי נתפר כוכב, מגן דוד צהוב. אך בגלל
עבודתה הקשה בגטו הבגד התלכלך פעמים רבות ונשאר מוכתם בכתמים
רבים שלא ירדו בכביסה.
מיטתה של הילדה הייתה עלובה וקשה והסדינים הלבנים שבהם צופתה
כבר האפירו מרוב לכלוך.
היא אכלה ארוחות מצומצמות שהכילו מרכיב אחד - לחם יבש ותמיד
סעדה עם אמה ועם עוד שלושים אנשים לא מוכרים לה.
היא לא התקלחה מעולם וכשהודיעו לה שהיא הולכת להתקלח שמחה
גדולה, היא נכנסה למקלחות הצפופות, מלווה בעוד מאה אנשים
נוספים. היא הריחה את האדים הריחניים שעלו מהן, שואפת אותם
בשאיפה עמוקה לתוכה, מטהרת את נפשה, שולחת אותה לשמיים.
נופלת ומתה.