פורשת את ידיי בחשכה בחשכה לא מובנת,
מאמצת את עייני לראות איזה כוכב.
שליחות עלובה בלי כל אהבה
זרות ללא היכר - באה ורומסת את אבריי..

אני ברוח,
אני חולמת,
אני נאלמת דום - לבי שותק-
ועל סגולות הקמע אני מנידה את ראשי כשומעת...

פכפוך עד אין קץ
אובדת בנקיקי היאורים.

שברירי אור מחלחלים בי,
מביאים אותי לזיו הרצוי...

אבדון.
אותו לא אבין לעולם...

נאנקת,
נשתתקת,
יושבת - נצלית מכדור הלהט
ונודמת.

נחבאת אל בין הצללים-
הופכת לישות אחת עם אנוכי.
להביט לא אחדל
ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.

אור חדש - אור עולם מבקיע.

- 19/01/2004