[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש לי מין תחביב מוזר כזה, כל יום איך שאני קם בבוקר אני ניגש
למחשב וכותב לעצמי עיתון.
אני כותב עיתון מלא עם עמודי חדשות, עמודי ספורט, עמודי כלכלה
וביקורות על ספרות וסרטים. בעיתון אני כותב על כל מה שקרה
אתמול או בימים האחרונים.
אין שם רק סתם כתבות, יש גם כתבות תחקיר ואפילו כתבות חשיפה.
אל תחשבו שהעיתון הוא הכל, אני כותב לי בכל יום גם מוסף.
יש מוספי אוכל, מחשבים, לוח עבודה, טיולים ומוסף מיוחד לנשים.
ובסוף שבוע יש כמובן את שלושת מוספי סוף השבוע, "השבוע הארוך
הזה" שלפעמים משנה את שמו ל"השבוע הדל הזה" בו יש אוסף כתבות
נבחרות של השבוע וכתבות תחקיר, מוסף סאטירה, ומוסף בו אני
מראיין כל מיני אנשים (דמיוניים כמובן) .

אני כותב לעצמי את העיתון כבר כמעט ארבע שנים. אני התחלתי
לכתוב לעצמי את העיתון אחרי שהבנתי שאת העיתונים האחרים כותבים
גם כן אנשים ושאתה קורא את העיתון שלהם אתה קורא מה שהם
חושבים, אתם חייבים להבין שאיך שהם רואים את הדברים, זו לא
חייבת להיות הדרך שבה אתם רואים את הדברים. ושאתם קוראים את
העיתונים שלהם אתם מתחילים לחשוב כמוהם.
לפני שהתחלתי לכתוב את העיתון שלי אני חשבתי שאני יכול לקרוא
עיתון של מישהו אחר ולא תמיד להסכים אם מה שהוא כותב וככה
לשמור על עצמי אבל אז הבנתי שהכתיבה שלהם מאד מגמתית ובסוף
באמת תחשוב על נושא מסוים כמו שהם רוצים שתחשוב, ואני אוהב
לשמור על דעותיי ומחשבותיי.

אתם בטח חושבים שלקרוא עיתון שכתבת בעצמך זה די משעמם, זה לא
נכון. בבוקר שאני כותב את העיתון אני כל הזמן חושב איך להיות
ענייני, איך הכתבה תראה בעייני הקורא איך לשכנע אותו לדעותיי.

במהלך היום, שאני קורא את העיתון אני מנסה להבין למה התכוונתי,
למה אני לא צודק וגם להפך, למה אני צודק. אני מצחיק את עצמי
ולפעמים גם מפתיע את עצמי.
אני חושב שאני ממש שני אנשים שונים שמנסים להגיד או לשמוע.
לפעמים אני לא מסכים עם מה שכתבתי בבוקר, או עם דרך הכתיבה של
הדברים.
כמו שאמרתי לכם אני כותב את העיתון כבר כמעט ארבע שנים.

אבל בשבוע האחרון התחיל משהוא מוזר. במהלך היום שקראתי את
העיתון התחלתי למצוא כתבות שאני יודע שלא אני כתבתי. הן היו
שונות, הן הזכירו את הכתבות שהייתי קורא פעם בעיתונים האחרים.
הן היו מפוזרות בכל המדורים והיו כתובות בצורת כתיבה שלא
מתאימה לי, לרוב הן חריפות ועוקצניות.
הן מלאות רכילות ונקם, ואני הרי שונה רכילות ,ממש שונא רכילות
מעולם לא כתבתי רכילות על משהוא.  אני גם לא איש נקמן.
התחלתי לחשוד בעצמי, אם נשים את העובדות על השולחן, אני גר לבד
ומאוד שומר על הפרטיות שלי, לכן כמעט שלא נכנסים לבית שלי.
בעצם בשנתיים האחרונות אף אחד לא נכנס לבית שלי.
בהתחלה חשבתי שאני חולה במחלה הזאת שאני לא זוכר איך קוראים
לה,
אני חושב ש "סינכרופזיה" או משהו דומה לזה. אתם בטח יודעים למה
אני מתכוון, מין מחלה כזאת שאתה בעצם שני אנשים, שתי אישיות,
ושאתה בכלל לא מודע לזה.

ממש חששתי בהתחלה בגלל שאני כמעט תמיד לבד וגם אין לי יותר
מידי חברים ואני עובד במשרד משלי בלי עובדים אחרים והלקוחות הם
לקוחות, איתם לא יוצרים קשרים.
אחרי שלושה ימים של פחדים וחששות שמתי לב למשהו מוזר. הכתבות
החדשות האלה היו שונות מאד מהכתבות שלי, אני תמיד כתבתי על מה
שכבר קרה. והכתבות החדשות שונות, חלקן מדברות על מה שקורה
עכשיו, כלומר מה קורה ברגע שאני קורא אותם.
וחלקן מדברות על מה שיקרה.

למשל שלשום קראתי את העיתון שלי בפקק בדרך לעבודה (כמו כולם,
אל תגידו שאתם לא עושים את זה) והייתה שם כתבה גדולה על זה
שהיום בפקק מישהו עם אוטוביאנקי אדום קרא עיתון ולא שם לב
קדימה לעמוד ונתקע בו מה שגרם לפקק עוד יותר גדול. וכמו שאתם
בטח מנחשים יש לי אוטוביאנקי אדומה ושקראתי את הכתבה נתקעתי
בעמוד והפקק.. רק גדל. בדיוק כמו שהיה כתוב.
בעיתון של אותו היום ממש הייתה כתבת תחקיר על מיליונר מחו"ל
שהחליט לבנות קניון ענק במצפה רמון. הוא בא לביקור של שבוע
בארץ וכל הזמן ראה פרסומות בטלוויזיה לטיולים במכתש רמון, ואמר
לעצמו שיש שם הרבה פוטנציאל. ובערב הוא נכנס למשרד לא ידוע של
איזה אדריכל מוזר ולא ידוע ונתן לו 10 מיליון דולר לבנות את
הקניון.
אתם יכולים לדמיין לעצמכם מי נכנס למשרד שלי באותו יום בערב.
ואני קראתי את הכתבה בבוקר.
היום אני חושב שהבנתי סוף סוף מה קורה. שקמתי היום בבוקר
העיתון כבר היה כתוב לי במחשב.

העיתון היה מאד קטן בלי מוספים ובלי כתבות תחקיר, הוא היה
עיתון של דף אחד והיו בו רק שני כתבות.
כתבה אחת דיברה עליי, האדריכל המסכן שלפני שלושה ימים קיבל את
עבודת חייו שיכולה להפוך אותו לאדריכל המבוקש בארץ והיום בערב
הוא ישרוף לעצמו את הבית ושלפני זה הוא יזרוק את המחשב שלו
מהדירה שלו בקומה השמינית ויפגע בטעות באותו מיליונר שבא לסכם
איתו את העסקה והרג אותו ובלילה לקחו אותו לבית משוגעים שהוא
יישאר שם עד סוף חייו.
וכתבה שניה על המהפך שכל היום בהנהלה של העיתון ומעכשיו המחשב
הוא כותב העיתון....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"טה נה, נה נה
נה-נה, ני נה ני
נה נה נה, נה נה
נה נה נה, נה נה
נה. טה נה, נה
נה נה-נה, ני נה
ני נה ני נה ני
נה נה, נו ני
נה, נה נה נה...
נה נה נה..."

אחח איזו
מוסיקה.




-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/98 3:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רז כרמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה