לא זוכרת מתי בדיוק זה קרה, שהאנשים נהיו סגולים והחתולים
הצמיחו כנפיים והתחילו לעוף. ואני לא בטוחה בדיוק איך זה קרה
שאני נשארתי אותו הדבר.
הרופאים אמרו לי בהתחלה שיהיה בסדר, ושימצאו לי תרופה, וגם אני
אוכל להיות סגולה, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה.
פשוט... אני די אוהבת את הגוף החיוור שלי.
כישרוני הפך לסגול היינו בדיוק באמצע. הוא כל כך שמח שהזדיינו
אחרי זה עוד פעם. האמת שאני לא כל כך התלהבתי וזה קצת הגעיל
אותי אפילו הסגול הזה. אבל רוני התלהב, אני חושבת שזה כבר היה
בשבילו צורך להשתלב, להמשיך להיות הבחור המגניב שהוא תמיד
היה.
אחרי זה הקשר בינינו נגמר, הוא חיפש מישהי יותר מושכת.
כנראה שהוא כבר לא כל כך אהב את הגוף החיוור שלי.
גם שמיל כנראה לא היה כל כך מרוצה, כי הוא עף אחריו.
מוזר, כי רוני אף פעם לא אהב חתולים יותר מדי.
אבל כששמיל הצמיח את הכנפיים שלו רוני נגנב והם פיתחו מין
אחווה כזאת שפשוט לא יכולתי להבין. בטח שלא עם הגוף החיוור
שלי.
הדם שלי עוד במעבדות. עוד לא יודעים מה קורה.
הציעו לי לנסות עם גועש, או מלא סלק. ואמרו שזה רק זמני, ואולי
הם עוד ימצאו לי תרופה...
אבל כמו שאמרתי, אני די אוהבת את הגוף החיוור הזה שלי.