"אבא, אני יכול לקבל כדורסל?"
אבא אפילו לא מקשיב לי, אני יכול לספר לו שנכשלתי בכל המקצועות
בבית הספר ולא יהיה לו איכפת. איכפת לו רק ממשחקי הכדורגל שלו,
יושב בסלון בכורסא שלו עם רגליים למעלה מפצח גרעינים ושותה
בירה ובוהה בטלוויזיה.
"אבא!"
"מה? מה אתה רוצה? אתה לא רואה שאתה מפריע?!"
ישר הוא מתעצבן, לא יכול להיות סבלני כלפיי. לא רוצה, שלא יעשה
לי טובות. לא רוצה לענות לו, לא רוצה לבקש ממנו כלום, עושה לי
טובה שהוא שם לב אליי בכלל..
"נו תענה לי, שאלתי אותך מה אתה רוצה?!"
"עזוב, לא חשוב.."
אין לי כוח אליו, זהו שייחנק מהמשחק המטופש שלו אני הולך.
"לאן אתה הולך שאני מדבר אליך? אני לא אשאל שוב פעם, מה רצית
ממני?"
"רציתי... אהמממ... מתנה לחג כדורסל מתנה בשבילי ממך אליי".
"אתה לא בן 3, תפסיק לגמגם ותדבר כמו בנאדם. למה כדורסל? אתה
לא גבוה, אתה לא יודע למסור, אתה לא טוב בהגנה. ראיתי אותך
במשחקים בבית הספר שלך וזה סתם בזבוז."
תמיד הוא חשב שהוא יותר טוב מכולם,יושב ולא עושה כלום. הלוואי
ואימא הייתה פה.
לא, אני לא אבכה אני לא אתן לו את הכוח העליון עליי אני אראה
לו שהוא לא יכול לפגוע בי ושאני לא נעלב בקלות אני חזק. עדיף
שאני ארוץ לחדר ואסגור את עצמי שם.
"אתה יודע מה יש לי רעיון, בוא הנה."
התקרבתי אליו, עשה לי סימנים להתקרב עוד והוא לחש לאוזני. לא
יודע למה עשה זאת כי אף אחד לא הי הבית ישכל לשמוע את דבריו
אבל שיתפתי פעולה. הלחישה שלו דגדגה אותי וגרמה לי לחייך, אך
דבריו לא כל כך. כשהתרחקתי ממנו נשאר עליי החיוך מהדגדוג ואבא
חשב שאני מרוצה מדבריו וחייך גם הוא והצביע לי ללכת לחדר.
הלכתי לחדר, אבא המשיך לראות את המשחק. נשכבתי על המיטה
ונרדמתי.
אני קם בבוקר כשאבי עוד מעליי וחיוך ממלא את פיו. הוא מתכופף
אליי ומביא לי קופסא עטופה. במהירות אני פותח אותה ומגלה אותו
שם, מונח רק בשבילי כדי שאני אוכל לגעת בו ושיהיה שלי.
הנחתי את הקופסא על הרצפה, קמתי מהמיטה התקרבתי לארון הבגדים
להתלבש והחדר שלי היה לבוש בצורה אחרת. אבא שלי כנראה, לא
כנראה בטוח החליף את כל הפוסטרים שלי של הכדורסל במה שהוא
אוהב.
אני מוציא מהארון בגדים ומתלבש. שם עליי את תיק בית הספר,
מוציא מהקופסא את הכדורגל אומר תודה לאבא יוצא מהבית וצועד
לבית הספר.
היום היה נפלא, כל הילדים רצו לשחק איתי בכדורגל, הייתי מצוין
ניצחתי את כולם הייתי ממש אלוף חבל שלא יכולת לראות אותי. אימא
אני מתגעגע מתי תחזרי, אבא אמר שהלכת לישון להרבה זמן אבל הגיע
הזמן שתתעוררי. אני צריך שתעירי אותי, שתכיני לי ילקוט, בגדים
ללבוש, כריך ושתראי איזה אלוף נעשיתי. אבא הפך להיות ממש גדול,
מזל שהוא לא ישן כל כך הרבה כמוך כי אני לא יודע מה הייתי עושה
בלעדיו.
מתי שתתעוררי אימא, אני רוצה שתבואי לאחד המשחקים שלי, אבא
אומר שאני שחקן כדורגל מקצועי, אני יודע שזה נהדר רק חבל שזה
לא כדורסל כי אני יודע כמה את אהבת כדורסל באמת שניסיתי לעשות
הכל בשבילך אבל  מה שאני לא עושה לרצות אותך את נשארת לישון,
את אבא אני מרצה כדי שהוא לא יירדם לי פתאום.