|
הסתכלתי עליה, דמעות נושרות מלחייה
וגוש נוצר לי בגרון.
העצב הכמעט פואטי שניצב מולי
לא התאים לחזות המאורגנת
והעיניים היו אדישות.
פחד בלבול ורצון בלתי מוסבר להיות זו שתציל אותה
כנגד כל הסיכויים אני תופסת את מבטה
ואין בו דבר
חורים גדולים ושחורים.
כבר לא ניתנת להצלה
אכזבתי אותה
ועכשיו אני בוכה.
דמעות שאינן שלי פורצות ממני
וצבע עיניי משתנה
אני משתנה.
ומביטים בי מסביב
מעוותים ולא חשובים
ודי. |
|
|
כוסאמו! מאיפה
המשפט הטפשי הזה
של
ALL YOUR BASE
ARE BELONG TO
US?!?!?
צרצר, שלא אוהב
להישאר מחוץ
לעניינים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.