הנשמתי את ירושלים
נשיפה ארוכה הומיה
שפתיה פתוחות ורכות
מתגרות להן בשמיים

הלכתי ברחובות שלה
שלטים של זק''א
חילוץ והצלה לה לה לה

כוכבים נדלקים אחד
אחד כמו עיניים של מאהב
שקם כדי לשים לב
שהלכתי עוד לפני שיכל להרגיש כאב

הנשמנו את ירושלים
אם תתקרבו תראו סימני חיים
ולא סתם, טפי, הם יהיו ארוכים

אפשר להרגיש את החזה שלה
עולה ויורד חרישית
בשערי החסד
בצניעות עוד מהמאה השישית

היא נענית לצעדים שלי
מהמדהדים בלילות של נחלאות
אחרי שהפסדנו עליה את הקרב
לפני שהתחילו לילות השרב

הנשמתי את ירושלים
שפתיה הכתומות משתיקה
צמודות לליבי
לוחשת לי שגם אם אלך מכאן
לא תרפה ממני לנצח נצחים

8.5.04