[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







להבה כחולה
/
הימים

היום לפני
הכל מתחיל באותה נשימה
אני מוטלת על הרצפה מרגישה את הכל נגמר
את הנשימות האחרונות שלי נכנסות ויוצאות מריאותי
את לבי השבור בוכה ונלחם על עוד פעימה אחת
וכמה כואב לדעת שהכל נגמר אבל זאת מעין הקלה
מחר אני לא אהיה כאן יותר וכל מה שיישאר ממני זה המכתבים
האלה.




היום שאחרי
הכל נגמר, ובעצם רק מתחיל הכאב של פעם שלא נגמר לעולם
הבכי, החיוך הנצחי, הכאב שנכבה מאחוריו
מתי הכל יגמר, מתי אני סוף סוף אקום בבוקר והחיוך לא יהיה סתם
היום אחרי שניסיתי, וראיתי שלכולם בעצם כן אכפת
ולמה? למה אני עדיין רוצה את זה?
ומה זה השקט, השלווה הזאת שיש לי בפנים?
האם השקט הזה לנצח נמצא שם, או שמא הרעש יחזור?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קמים בבוקר,
מרימים נעל אחת,
ואז מחפשים חמש
דקות לאן השנייה
זחלה, אני חושב
שהן רבות בלילה,
וכל פעם נעל
אחרת נעלבת
ובורחת.




צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/04 2:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
להבה כחולה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה