קודם כל, יש להבהיר שמטרה היה גבר. תאמינו או לא. בחור שחום
ודי צנום שגר בבניין ממול. החלום הגדול ביותר שלו היה להופיע
עם הלהקה שלו, "לוחמי הפלורסנט". וכמובן שכמו בכל סיפור טוב,
לא קיבלו את "לוחמי הפלורסנט" להופיע בשום מקום, כי הם היו,
איך להגיד בעדינות, לא הכי סטנדרטים שיש. אפילו בפאב של מומו
לא הסכימו שהם יופיעו.
"אתה תבריח לי את הלקוחות, גם ככה העסקים לא פורחים, אתה יודע
איך זה במדינה שלנו, אבטלה, פיגועים..."
"אבל מומו, האנשים שיושבים לך בפאב המציאו את המושג אבטלה,
ופיגוע בפאב שלך זה סתם בזבוז של חומר נפץ. גם ככה האזרחים
האחדים ששורצים פה לא מועילים למדינה...נו יאללה תן צ'אנס
בחיית, לא ביקשתי כסף, רק תן במה!"
"עזוב אותך אחי, אתה יודע שאני מפרגן, אבל לתת ללהקה המעפנה
שלך במה זה נזק בלתי הפיך."
למטרה לא הייתה ברירה אלא להמשיך בחיפושים. בדרך הוא מצא חברה,
מצא גם כמה עבודות צדדיות, אבל במה הוא לא מצא.

לילה אחד, חלמתי חלום מוזר. ובחלום, נכנסתי לתוך מחסן עם הרבה
פלורסנטים. מטרה היה שם עם הלהקה האגדית שלו, "לוחמי
הפלורסנט". הוא אמר לי שהם מכינים את המחסן לקראת הופעה גדולה.
אבל שמתי לב שהדבר היחיד שהם עשו היה להוריד את הפלורסנטים
מהתקרה. ואז ירד הלילה והלכנו לישון במחסן. מטרה שכמעט תמיד
היה ער, בא אליי באמצע הלילה ושאל איזו שאלה. עניתי לו והוא
הלך, ואחרי כמה שניות חזר ואמר לי: "סיון, זה לא חדש, זה לא
חדש..."
קמתי בבוקר נרגשת, רצתי לבית של מטרה לבושה בפיג'מה וסיפרתי לו
על החלום שחלמתי. "מחסן? עם פלורסנטים? מה זה אמור להביע?"
"וואלה אני לא בטוחה, חשבתי שאולי אתה תדע..."
"אני אדע? למה ממתי אני יודע משהו? מה את באה לי על הבוקר עם
חלומות על כל מיני חורים מוזרים?!"
לא ידעתי כל כך מה להגיד אז הלכתי. לא יצא לי לדבר עם מטרה
מאז. אחרי כמה חודשים התברר לי שמטרה התחיל להופיע בכל מיני
מועדונים. מוכרים יותר, מוכרים פחות, לא היה כל-כך איכפת לו,
העיקר שאנשים הקשיבו.

בבוקר יום שבת אחד מטרה צעק לי מהחלון שאבוא לדירה שלו. היה לו
משהו לספר לי.
"תגידי, זוכרת את החלום ההוא שסיפרת לי? בקיצור חשבתי לי
וחשבתי, ונזכרתי במשהו שעזר לי למצוא במה."
מטרה נזכר באגדה שניסו המשוגע סיפר לו כשהיה ילד, על חור תחת
ענק שהיה מוכן להכיל את כל האנשים החולמים בעולם שצריכים עזרה
בהגשמה.
"לתיאום הגשמת חלומות יש להתקשר למספר המצוין למטה ולהשאיר
הודעה, נחזור אל החולמים במהרה". כך היה רשום על השלט ששכב
מאחורי הבית של ניסו המשוגע שסיפר למטרה את הסיפור. מטרה ישב
וחשב לעצמו; "אם הגעתי למצב שמומו המניאק לא מוכן לארח אותי על
הבמה שלו, אז יש מצב שיש בעולם חור תחת ענק שמגשים חלומות...
מה כבר יש לי להפסיד? ניסינו להופיע בכל חור אפשרי במדינה. חור
של תחת זה לא מה שיפחיד אותי..."

"ניסו צדק, יש חור של תחת שמגשים חלומות סיון."
"חחח... אתה צוחק עליי נכון? על מה אתה מדבר? ואיך קישרת בין
החלום שלי לסיפור?"
"ניסו תמיד אמר שיש בתוך החור המון פלורסנטים, כמו בחלום
שלך... כי חורים של תחת מפחדים ממנורות רגילות. אז חשבתי: חור,
פלורסנטים, ניסו, אגדות... וטראח! נפל לי האסימון."
"חחח... חור של תחת? ואתה האמנת לניסו הדפוק הזה?"
"הייתי חייב לבדוק. בעולם כמו שלנו הכל יכול להיות, הכל."
"נו, אז מצאת חור של תחת?"
"לא בדיוק חור של תחת, משהו יותר בסגנון של מועדון שנקרא חור
של תחת. זה מועדון שמאמץ להקות צעירות ועוזר להן בתחילת דרכן,
הייתה לנו הופעה בת זונה. ומאז הולך לנו יותר טוב. את רואה
סיון? חלומות מתגשמים."
"אה... מטרה?"
"כן?"
"היה סיפור כזה נחמד עד עכשיו, אל תהרוס אותו עם מסר סטייל
אריזה משפחתית, טוב?"
"טוב. רוצה קפה?"
"כן, בכיף, למה לא?"
"דרך אגב, תגידי, יש לך הסבר למשפט שאמרתי לך בחלום, הקטע ההוא
עם הלא חדש?"
"אני מתכתבת עם פרויד בנושא."
"אה, סבבה, אז תגידי לי כשתהיה לך תשובה."
"סבבה."