הביטי וראי, ילדה את שמי הערב המכוסים באודם,
את השקיעה הכה פוליטית של ישראל.
ניטשה היה זה שבישר על מות האלוהים שם למעלה,
אך האל שאנחנו עודו חי ושואל.
הביטי וראי, ילדה את זוהר הים-התיכון,
את ענני הבוקר הבהירים המסתירים את הבאות.
אנשים גדולים עמדו כאן - בני אדם ככולנו -
ולחמו מלחמות.
הביטי, ילדה וראי איך הזמן נוזל לו, נושר כשערות שיבה.
אינני מנסה לרמוז לך אחרת, וגם לו רציתי לא הייתי מצליחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.