|
את קמה כל בוקר עם השעון
ורק מחכה לרגע בו תחזרי לישון
לא מוצאת את התכלית
חיה כל יום על פי אותו תסריט
על לבך העבר חרוט
צלקת שמחזירה אותך למציאות
הימים חולפים והעתיד הופך לעבר
ואת שקועה בחלומות על המחר
כמו נסיכה הכלואה במגדל
מחכה לנסיך על הסוס הלבן
הוא יציל אותך, יקח אותך הרחק מכאן
למקום בו אין אתמול ואין מחר
את חוזרת לישון
ומקללת את הרגע בו מצלצל השעון
מרגישה שלחייך אין תכלית
נמאס לך כבר מאותו תסריט
בלבך שמו מתנוסס
ניצוץ של תקווה וצפיה לנס
הימים חולפים ולא קורה דבר
ואת חולמת על מקום בו אין אתמול ואין מחר |
|
|
יותר משאני שונא
ערבים, אני שונא
בקרים ואחרי
הצהריים.
בכלל... הגעתי
למסקנה שערבים
אני אוהב, אבל
לילות
ופרנצ'סקות הרבה
יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.