ליגד גרנית / לזיכרון |
נר למרגלותיך,
כתר לראשך,
מי הוא אתה שאפאר נפשך?
תעתועי הזיכרון,
מתוקים כסוכריה
ולצער יש יופי,
כשמוצאים לו אמתלה.
בדחק השיכחה,
ינוח גם עצב עם מתים.
בעיניים פקוחות,
צללים נעלמים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|