אבא שלי עשה איתי הסכם: אם את תקבלי תעודה טובה את תקבלי כלב,
זה היה בכיתה ה', בכיתה ז, כיבלתי את לינק  אני בחרתי אותה,
היא הייתה הגורה הכי יפה מבין כל הגורים, היה לה לבן באמצע
המצח כמו לסוסים, כל כך יפה...
כשקיבלתי אותה היא עדיין לא ידעה ללכת על רצפת השיש בבית שלנו
והיא הייתה מחליקה בצורה כל כך חמודה.
הכנו לה מיטה מהסלסילות של משלוחי המנות וריפדנו את הסלסילה
בשמיכה של תינוקות, אני הבאתי לה בובת סמיילי  
כעבור כמה חודשים כבר לא היה סלסלה וגם לא בובה... היא אכלה
אותם!

מגיל 4 חודשים היינו הולכות לטייל ביחד ברחבות ירושלים ובימי
שישי בערב היינו הולכות לתיאטרון ירושלים להיפגש עם חברים.
הייתי משחררת אותה ברחבת התיאטרון ואפילו הילדה שממש פחדה
מכלבים לא פחדה מלינק כי היא הייתה כל כך חברותית ויפה
ומתוקה...
כולם הכירו את לינק לפעמים הסתובבתי ברחוב בלעדיה והיו שואלים
אותי "ילדה איפה הכלבה שלך?"
לינק פחדה מהים בפעם האחת שהלכנו איתה לים היא שמרה מרחק ופשוט
שמרה על החפצים שלנו.
ללינק היו הרבה צעצועים ואחד מהם היה מן חבל צבעוני שהיא הייתה
צריכה לנשוך ולמשוך, אבל היא אכלה אותו ומפאת האכילה היה לה
קקי מכל מיני צבעים.
אצלנו במשפחה נהוג להרים את הקקי בשקית ולזרוק לפח ואם היינו
משאירים את הקקי ברחוב היינו יודעים שזה הקקי של לינק כי זה
היה כל כך צבעוני ואז ידעו על מי לצעוק.
ההורים שלי עיקרו את לינק כי הם לא רצו שיהיה לה גורים (אפילו
שלדעתי זאת לא הבחירה שלהם אבל זה כבר סיפור אחר)
כשהיינו הולכים איתה לסבא וסבתא היא הייתה כל כך שקטה וסבתא
הייתה ממציאה לה שמות מוזרים: שמוקי מוקי פוקי וכל מיניי.
ביום קיץ לוהט חם ומגעיל כשללינק היה שיער ארוך, אבא שלי החליט
לספר אותה... אחרי היום הזה הבנו שהוא לא יהיה ספר.
בקיץ שלאחר מכן כבר למדנו מן הטעות האיומה ולקחנו אותה למספרה
לכלבים.
[על היום הראשון בבית היא השתינה על חברה שלי  (בשביל הרושם
כמובן)]
בליליות החורף הגשומים הייתי באה לחבק את לינק, לילה אחד שאני
הייתי בחדרי והיא בסלון היה ברקים ורעמים חזקים מאוד והיא רצה
לחדר שלי מרוב פחד (ההורים שלי הציבו לה גבולות שאסור לה
להיכנס לחדרים, אבל זה לא היה ממש משנה ברגע זה).
אני כבר לא יכולתי לדמיין אותי בלי לינק אפילו חבר אחד שאל
אותי "אם היו אומרים לך שצריך להרוג או את לינק או אותך כדי
להציל את העולם מי היית בוחרת?" ואני כמובן שאמרתי שאני אמות,
כי כלבה כזאתי תמימה וחמודה שרק מוסיפה יופי וטוב לעולם, למה
מגיע לה למות? למה?!
לפני שנה וכמה חודשים ב31-1-2003 צפיתי לי לתומי בלילו וסטיץ'.

סטיץ' היא חייזר מעולם אחר ולילו מכדור הארץ שתי עולמות שונים
לגמרי והם נהיו החברים הכי טובים. בסוף הסרט אימא שלי אמרה לי
"לילו וסטיץ' ממש כמוך וכמו לינק", ואני אמרתי שאנחנו זה הרבה
יותר, וכך יצאנו לינק ואני לוידואן כדי להחזיר את הסרט,כשהגענו
לרחוב שמעוני, שחררתי אותה, כי היא תמיד הייתה הולכת לידי,
ושמעוני זה רחוב צר וקטן, בדיוק בא כלב גדול שחור ממש מלפנינו
ולינק פחדה קצת אז היא זזה קצת ומתה, אוטו לבן קטן שלא ראה לאן
הוא נוסעה, נסע על לינק שלי, אני לו בטוחה שהוא יודעה מה שהוא
עסה, אבל לינק כבר לא תחזור איתי הביתה ולא תלך איתי לתיאטרון
או סתם לטייל, לחברים, לפארק, לסופר, למכולת, לגינה, לרחוב,
היא כבר לא תקפוץ עלי כשאני מגיעה הביתה ולא תפחד כבר מהברקים
והרעמים ולא תשתין על הבגדים של חברים שלי
ולא תהיה בת 4
לינק כבר לא תהיה בשום מקום.