זוהרים באורם האחרון
שעודנו שם,
נוטף על הרצפה,
בשלוליות של חלב נרות צהוב
ופחיות ריקות של ספריי גרפיטי שחור
וקוקה קולה
ומזרקים
אלפי נרות שולחים בי להבה
דקיקה
ומזהרת
שמאירה את הלילה האפלולי
שכאילו רצה לבלוע אותי
שמאירה את נוער הנרות
של הארבעה בנובמבר
1995
זהו יומו האחרון של השלום.
שעזב אותי.
שעזב אותנו
ואנחנו לבד
מטיילים בין כתליה
של האפילה -
ונבלעים...
יפה נורא ומוזר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|