שלום!
איך שם בכוכב ארץ? בטוח השתנה שם משהו מאז שהלכתי... מחרתיים
אני חוזר לחיים. קצת קשה לי לעזוב את המוות. אחרי שנה פה, קצת
התרגלתי למקום. בטח לא הבנתם כלום, אז אני אסביר. אתם חיים
נכון? ידעתי. אתם יודעים מה יקרה לאחר מותכם? לא? גם ידעתי...
אז אני אסביר לכם מה קורה. אני מתי לפני שנה כשהייתי בגיל 25,
במקרה עצוב שעדיף שאני לא אספר. בקיצור, לאחר המוות שלי,
הרגשתי הרגשה משונה לרגע, ואז התאוששתי. הייתי במצב כזה: אני
עומד בתוך מין זכוכית משונה שמקיפה אותי מכל צדדי. אני רואה
עוד המון כאלו אנשים בתוך מבנה הזכוכיות, ומחוץ למבנים האלו יש
מלא אנשים מתרוצצים ממקום למקום. ואז שמתי לב למסך מוזר מולי
כמו בכספומטים. ביקשו ממני למלא את הפרטים שלי, ואחר כך היה לי
הסבר מפורט על המצב שאני שוהה בו. בהסבר אמרו שלאחר החיים,
מגיעים למוות. המוות הוא כוכב עצום, ושם שוהים שנה. לאחר השנה,
עוברים לגוף של תינוק שנולד, יש לנו הוראות מפורטות להתנהגות
בגוף של התינוק. בגופו אנו זוכרים הכל מהחיים הקודמים ורק
כשאנחנו בגיל 3 אנו נעבור תהליך של השמטת זיכרון, ובו נתחיל
חיים חדשים. אז לאחר שקראתי את ההוראות במסך המוזר, לחצתי בו
"מסכים", ואז היה רשום לי את פרטיי החדשים במוות (אל תשאלו מה
קורה עם לוחצים "לא מסכים לתנאים", כי אני לא מכיר כאלו
שניסו). לאחר כמה לחיצות על "NEXT" הותקנתי במערכת "מוות"
והועברתי בזרם חשמלי חזק ממבנה הזכוכית לבחוץ. שמתי לב שאיכשהו
בידי נמצא "המדריך השלם למוות". עיינתי קצת וראיתי שהכל
"בולשיט" בריבוע, חוץ מהדף האחרון, שבו היה רשום לי את הדירה
שלי, את הכסף בבנק המוות, ואיפה נמצא הרכב שלי, עם צירוף
מפתחות. מאושר הלכתי קודם כל לבנק לראות את הכסף... הופתעתי
מאוד לראות שהתנאים במוות מאוד נוחים ויש לי לא מעט כסף...
האמת זה כמו מכונת מזל. לכל אחד יוצא משהו אחר. המכונית
המיצובישי היפה חיכתה לי ליד חנות הממתקים. הדירה הייתה חמודה
אך השכנה הזקנה מלמטה, כל שנייה באה לדירה דופקת על הדלת,
ואומרת: "ששש... ששש..." פשוט נמאס ממנה, היא מקריזה את הנשמה
המתה עם הבקשות שלה... "לא ללכת עם הקצה האחורי של הרגל כי זה
עושה לי צמרמורת..!" הלוואי שתחייה כבר... בקיצור, היה ממש
פיצוץ. היום שלחו לי הודעה בדואר שאני מחרתיים עובר לילד
שיקראו לו "צ'ין קוצ'אק" ביפן. צרפו לי גם תמונה שלי כשאני
אהיה בן שנתיים. חבל אני רציתי לחיות בגוף של הבן של הילד הזה
שתמיד עיצבן אותי בביצ'פר... הייתי עושה לו ת'מוות. בין
ההוראות לחיים שאחרי המוות היה: אסור לדבר, בשום שפה אחרת חוץ
משפת התינוקות, והייתה גם רשימה של כל מילה שהייתי צריך לשנן
בעל פה... למשל, ידעתם שכאשר תינוק יפני אומר, צ'אנה פונה, זה
אומר שהוא רוצה לאכול? בין ההוראות היה גם, לא לעמוד, ורק
להתגלגל ולזחול. בזמן האוכל להעיף הכל לכל פינה, כולל את
האוכל, את הכפית, את הכוסות, הכול... רק לבכות לאכול, כל הזמן,
להרבות בשבירת חפצים, וזריקת ספרים וכפיות לאסלה בשירותים. כל
זה עד גיל שנה... בגילאים שנתיים ושלוש, יש הוראות קשות יותר,
ובגיל ארבע כבר החיים החדשים מתחילים.

אך בכל מקרה... החיים עדיפים על המוות אז אל תמותו בכוונה, כי
סתם עבדתי עליכם... טוב?