|
3 נובמבר 2001
שער חום
מכנסיים ארוכות
רוצה לעשות
ידיים קטנות
מבקשת לשנות
אבל אין אפשרויות
צמידים על הידים
משקפיים מסתירות את העיניים
מתחבאת מהקור
מתחת לשמיכה
בוכה
בשקט שלא ישמעו
שחס וחלילה לא ידעו
איפה החברים
במשפחה שונאים
כל לילה חולמת
על דברים קטנים וטובים
שיעשו את החיים שמחים
לא יודעת מה לעשות
נשאר לי רק לחכות
אבל מה עם עכשיו?
הרגע?
הרי זה מה שקובע
השינוי בא
והלך
נתן
ולקח
האם יחזור לעזור?
העתיד
מפחיד
אבל לא לאבד תקווה
כי זה כל מה שנשאר
אחרי שנעלמים לך השאר
זה משהו שאין לי
הסם מעופף אותי
גורם לשכוח
או שרק נדמה לי
לא מתקן רק דוחה
את מה שאחרי
מודעת אך מתעלמת
והחברה לא נותנת
לעשות מה שרוצים
והם אלה בלי הערכים |
|
|
אוכל זה חרא!
ד"ר מישה רוזנר,
אגרונום מתמחה
בבעיות עיכול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.