אל תאהב אותה, אבא
היא לא אמי
אני הבכור
אתה שלי.
אל תשא אותה אבא
בטקס לבן
היא החורגת
אתה מכתם.
אל תשמח בחייך
אל תבנה אותם שוב
לואי שיכניסו אותך
מהר לתוך כלוב.
יקרע ממך מלל
יקרע ממך חלום .
יקרע ממך קסם
יקרע ממך רצון.
על פי יישק דבר
אתה לא האדון
אני רב הטקסים
ראשון ואחרון
אתה רק פנקס צ'קים
אני המשפחה
שכחת יש חמולה
וסבא בראשה .
שלנו המזונות
שלנו השבתות
שלנו דם לבך
וגם החלומות.
תשכח מאהבה.
אז מה יש ? כמו לאה.
קצת רמתה, קצת שקרה.
מה זה כבר נורא,
היא לא בקשה סליחה ?
באיזו זכות העזת
להיות כזה גבור
אותם, כמו בני רחל,
נשליך רחוק לבור .
שימותו בלי אבא
ובלי מזון
ואת אמם נצמיד
לעמוד הקלון.
ולא אדליק לך נר
ולא אלך ללויתך
וקללה לך שולח
וזאת הנקמה ,
שרחל תקונן
עד להודעה חדשה
טוב שהיא מתה
לפני שזה קרה.
נהי בכי תמרורים
רחל אמנו בוכה
אמר, נביא ירמיהו,
על מי הגירה דמעה ?
את מי את מבכה
למעלה ברמה
רחל אמנו ?
גם את בני לאה ?
|
