זה לא סיפור נחמד...
הוא די מבאס...
זה סיפור על ילד שכל הזמן עושה מה שצריך ואף פעם לא מקבל
בחזרה...
כל עבודה שהוא הולך אליה תמיד אותה תשובה:
"אתה נחמד אבל אתה לא מה שאנחנו מחפשים..."
קשה לחיות ככה.
הוא מנסה בלי הפסקה והוא לא מוותר ואומר לעצמו, "בסדר רק
עבודה"
אמר לעצמו "אני משקיע מספיק בדברים אחרים וגם ככה הציונים שלי
בבית-ספר לא כאלה מרשימים, אז אני לא יעבוד, ככה יהיה לי קצת
זמן להשקיע..."
אז הילד באמת השקיע, והרוויח את השמונים במקום שישים, ועכשיו
הוא חשב שהוא יכול לעבוד כי הוא הוכיח לעצמו שעכשיו מגיע לו
קצת כסף לבלות...
שוב ניסה והפעם גם לא הצליח... "בסדר, זה רק עבודה..."
ככה הילד המשיך והיה חייל, והוא לא התקבל לטיס, כי לא היה לו
פרופיל, אין מה לעשות בנידון...
אז הוא הלך לשריון, העדיפות השנייה שלו, והוא דווקא היה שמח,
רק שהוא היה היחיד בפלוגה שלא התקבל לקצונה וסיים את השרות
הצבאי כרב-טוראי... לא נורא...
אחרי הצבא הוא עדיין חיפש עבודה וקיבל עבודות קטנות במלצרות
וכדומה, אך הדבר לא הספיק לו והוא יצא ללמוד באוניברסיטה,
בחו"ל כי לא קיבלו אותו בארץ...
חזר לארץ וניסה להתקבל לעבודה אמיתית גם הפעם קיבל לא...
הפעם זה פשוט לא הספיק, הילד המסכן הבין שמשהו לא בסדר, שלף
האולר שלו מהצבא ושיפד את ידו של הבוס שלא קיבל אותו...
גיבורנו נבהל ממה שעשה,ומיד נמלט, הבוס היה המופיל (הדם שלא לא
נקרש והוא יכול לדמם למוות מפציעות קטנות) ומת.
הילד נשפט ונשלך לכלא והוא לא יצא משם כילד, אלא כמבוגר...
לא היה לא עבודה, לא היה לו כסף, היה לו רק אח אחד שהתכחש
לקיומו, והיה לו תיק פלילי והוא היה זקן בן 46 ובלי סיכוי
לחיים טובים...
אבל מבט אחד לשמיים הכחולים אמרו לו שההזדמנות שלו תגיע... |
