מגי שגיב / כמו כל דבר מחייב |
של שליחות נבואית למילים המתפזרות
ואולי בגלל החזות האפורה של הגשם
נדמה כי הכול בא משמיים
רק חוסר היכולת להשתלט על הרעד
תולה בעיניים מבט מתגבר
ובידיים הנשלחות לחיבוק
במין פינוק נעתר לגעגועים
שם היא נוגה
ואולי הסדר הוא הפוך
ולמה דווקא היא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|