אותו פנס רחוב קטן נדלק,
איש עטוף גלימה הולך לו בלאט.
כשידך השרירית אותי עוטפת,
ללכת בסמטה הזו אני כלל לא חוששת.
האין זה אבסורד שאותו פה פגשתי
וכעת איתך מטיילת והכל רומנטי?
הרי רק לפני שבע שנים פה חדר
אל תוך עולמי הסגור והקר.
כעת איתך הכל חמים ונעים,
אז למה בלילה אותי תוקפים סיוטים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.