אחרי שאנשים אולי יבינו מה עברתי בחיי אולי הם ידעו למה אני
בכלל מדבר על זה... אבל אני לא אדבר על עצמי אלא על ידידי תום
ואספר את סיפור חייו:
תום התחיל להשתמש בסמים בגיל מאוד צעיר. הכל התחיל מזה שהוא
התחיל לעשן סיגריות בגיל צעיר ואז הוא התפתה בזכות חברו עופר
שהיה בעצמו מעשן גאנג'ה...
לאחר שהם חרשו את כל הירוק שהיה באזורם הם החליטו לעבור למשהו
קצת יותר ממסטל ועברו בסופו של דבר על הכל: אסיד, קוק, קראק
ואפילו הרואין!
והמצחיק הוא שבאחד הימים שתום לא היה באזור ביתו, שעופר נתפס
מעשן דווקא את הסמים ה-"קלים" אז דרך כל שרשרת ההלשנות זה הגיע
אל תום והוא נכנס לאל-סם.
כמובן שמאותו רגע הוא הפסיק עם הסמים אך עברה עליו תקופה
קשה...
הוריו התנכלו לו והוא בעצם נאלץ לגדול בלי הורים, ותחת מסכה
שבה הוא נראה מאושר ושהכל בסדר בבית ובעצם אף אחד (חוץ ממני)
לא ידע שבלילות לפני השינה הוא היה נשבר ובוכה על הכל... הוריו
של תום גם לא מזמן התגרשו, מה שגרם לתום (שעדיין נכלל בגדר
נער) לחיות לבדו, עם תמיכה כספית בלבד מההורים, ולראות אותם ,
בנפרד, פעם בשבוע.
תום התחיל וסיים הרבה מערכות יחסים עם חברים וחברות במשך
התקופה הזאת. לפעמים הוא ממש הצטער על אלה ויש כאלה שעדיין הוא
לא שם לב שהוא ניתק איתם את הקשר בלי סיבה וזה פוגע בו.

זה פחות או יותר סיפור חייו של תום.
תום איננו איתנו עוד. הוא שם קץ לחייו לפני מספר חודשים והשאיר
אותי מאחוריו שאולי אני אכניס באנשים במצב שלו קצת תקווה.
לתום זה כבר לא יעזור, אבל אני הייתי עם תום כל הדרך ואני פה
כדי לעזור לו במותו.
אני לא יודע מה גרם למרמור הכבד ששרר על תום.
אולי הסמים, אולי באמת העולם אכזר. אבל אפשר עליו,
רק בכוח ועם בעיטות למוח.
אולי
אולי תום מסתכל עכשיו עליי מלמעלה ורואה את הדמעות המרות
שזולגות לי על הלחיים ושורפות אותי מבפנים.