מאחורי מסך עשן
ירח נעלם
ואת יושבת לבד,
מקשיבה.
יללה של כלב
שריקת הרוחות
קולות של הלילה, שגרה.
מרימה עיניים שורפות
לשמיים
ובין הדמעות מביטה.
הכוכב הגדול של שניהם
רק מזכיר לך
את איך שפעם היה,
איך היה פשוט,
והיה תמים,
ואיך כל כך השתנה.
ולפעמים גם את רוצה
לתפוס כזה כוכב גדול
ולהביע משאלה
"הלוואי שעוד יהיה לי טוב"
מבקשת ללא תמורה.
את לא מזוייפת
רק לא כל כך ישרה
אבל זה בסדר...
את הרי עוד לומדת.
את לא עושה לאף אחד רע.

וחבל שאפילו לשקרים
של עצמך,
ילדה
את כבר מזמן לא מאמינה.