[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטע הרגל
/
מעשה בשואב אבק

פעם היה שואב אבק שקראו לו הובר. הובר היה שואב הכל, כל מה
שבדרכו היה נשאב. גם דברים ממש גדולים נכנסו פנימה ונשארו
לנצח, בתוך הריק השחור. יומחד כשאמא של יקי, הילד הג'ינג'י,
אמרה לו לנקות את החדר, הוא השתמש בהובר. החדר היה נקי עד
מצוחצח עד מבריק. אך אבוי, יקי נשאב גם הוא! אמא של יקי, שקראו
לה ציפית, נכנסה לחדר ונורא התלהבה מהנקיון. היא חפשה את יקי
כדי לתת לו נשיקה, אבל יקי לא היה שם. היא קראה לו "יקי,יקי,
היכן אתה?" אבל הוא לא ענה. לפתע שמעה ציפית דפיקות חלשות
מכיוון הארון. היא פתחה את הארון ובפנים עמד הובר, והסתכל בה
בפנים תמימות. ככה, כאילו כלום, הוא אמר לה: "אם את רוצה לראות
שוב את הילד שלך, לחצי על הכפתור." והוא לא אמר את זה בצורת
איום, או בקול מרושע, אלא בקול אופטימי שנשמע כמו מענה קולי של
בזק. ציפית, הטמבלית הזאת, לחצה על הכפתור ונשאבה פנימה. היא
לא ראתה את יקי כי היה חושך. היא גם לא יכלה לדבר איתו כי הריק
הקשה עליה. וגם לא היה מי שיוציא אותם איכשהוא מתוך השואב
האימתני, בגלל שאבא של יקי נטש אותו ואת האמא הטמבלית שלו
כשיקי היה בן שנתיים.

סיפור זה אמנם נשמע סתמי וחסר פואנטה, אך טמון בו מוסר השכל
חשוב. לעולם אל תקשיבו לשואבי אבק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שאלה למנכ"ל תבל
דיגיטל

מה עדיף
ממיר מכובה
או ממיר מודלק?





אנתרופולוג
קליני חוסך
בחשמל


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/04 13:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע הרגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה