הכלבות האלה... אלה שכולם אוהבים... אלה שאני רוצה להרוג.
לא באמת להרוג... רק לחנוק טיפה...
לקשור אותן בחבל לכיסא ולסטור להן שוב... ושוב...
על היותן כלבות.
שכל שניה של נוכחות שלהן לידי
גורמת לי לפחד
ולא כי הן יותר טובות
הן לא! אני יודעת שלא...
הבעיה היא שאף אחד אחר לא יודע
והן בטוחות שהן יותר טובות
ומראות לכולם
ואני מולן קטנה, זעירה וחסרת ביטחון
מתחילה לגמגם,
אומרת שטויות
ומתרחקת.
רוצה לשים זין ולא הולך לי
כואב לי כשהן שם
חושבות שהן יותר טובות ממני
ולמה?
כי ככה הן.
זונות חסרות רגש...
וכל שניה של נוכחות שלהן לידי
גורמת לי לפחד.
כי להן, מישהו אמר שהן יותר טובות...
ולי,
מישהו שיקר.