New Stage - Go To Main Page


הספרות הדיגיטליות על צג המעלית רצו בסדר עולה... המעלית נעצרה
ודלתות המתכת נפתחו.
ניערתי כמה נוצות משערותיי, ופסעתי החוצה .
קצת הרגשתי לא נוח, הריח מ-'חיריה', וריח המטבח של הרבנית דבקו
בי, בליל ריח של קרטון משומש ואדי גפילטע פיש .
קיוויתי שלא אצטרך לפגוש מישהו מוכר בבניין הזה שנראה היה לי
כמו עוד בניין היי-טק משוכלל
מרוצף שיש מבריק, ומקושט ביציקות ברונזה של אמנים דגולי שם,
(פסל האדם החושב גם היה שם בפינה), חיפשתי דלת, מצאתי רק
אחת... נכנסתי פנימה.
הוא חייך אלי, עיניו ליטפו אותי, הוא היה יפה תואר, בהיר,
תמיר, אור גדול האיר אותו, הוא קם ממקום מושבו והושיט לי את
ידו, פסעתי לקראתו בהיסוס, לבי פעם בחוזקה, התרגשות ופחד גדול
אחזו בי...
"שבי", אמר והתיישב בחזרה על כיסאו.
"מי אתה?" שאלתי נפעמת, הוא השפיל מבטו, חייך ואמר:
אני נקודת הזמן שבה יש לך את האפשרות להתגבר על ה-דיוויליות
שבך על השטן שבך.
את נותנת למודעות שלך ללכת לאיבוד וזה הזמן לשים לב לזה.

לבי התכווץ... "שטן? אני? זה מה שהוא חושב עלי? והוא חייך אלי
כל-כך..."
לכל אחד יש DEVIL. זה השלב שבו את יכולה להתחיל לנקות את השטן
שלך ככל שתסתכלי פנימה תראי  יותר דיוויליות בתוכך.
השטן זה המצבים שבהם המודעות שלנו נעלמת, מתפוגגת, כמו השיכור
שבורח לאלכוהול.
כי עם האלכוהול המודעות שלו נעלמת. או הבעל שמכה את אישתו הוא
עושה זאת באותו רגע הוא לא נמצא במודע.

"אז איך מנקים אותו?"
הדרך להימנע מה-DEVIL  היא להיות במודע.
הוא הושיט לי את ידו שוב... לקחתי אותה, הרגשתי זרמי חום
משכרים  עוברים בכל גופי, הוא ליטף את גבי, גופי התחיל לרעוד
מהתרגשות...
"בואי איתי", אמר ולקח אותי לחלון, "תסתכלי החוצה".
מבעד לחלון הענק נשקף החושך של תל אביב ופרבריה... יהלומי אור
ללא ספור כיסו את החושך שנשקף מהקומה ה-22.
"את מסתכלת כרגע על המקום שנקרא: בחירה חופשית שהיא אחד
הכלים שהמודעות משתמשת בה. הרעיון הוא שאין דבר כזה שנקרא גורל
ושיש גבולות.
את, בגלל חוסר איזון שלך יוצרת לעצמך גבולות חיצוניים.
גבול חיצוני-פנימי שהוא מעין מחסום שמונע ממך.
אנחנו יוצרים לעצמנו את הגורל בכל רגע ורגע וכל החלטה שאנחנו
לוקחים בחיים ואנחנו עומדים מאחוריה אנחנו משנים את הגורל."

התרחקתי מהחלון וגם קצת ממנו... זה היה קצת כבד, הוא המשיך
להסתכל החוצה גבו מופנה אלי. סקרתי בזריזות את החדר מחפשת איזה
שהוא פתח מילוט מהסיטואציה המוזרה, לא היה לי נוח כל כך לשמוע
את מה שהוא אמר.
למה אני נתקעת כל הזמן בשיחות מורכבות כל כך? בסך הכל הוא
היה נראה לי מושך ומפתה בהתחלה ועכשיו הוא מספר לי סיפורים על
השטן ובחירה חופשית, אולי בכל זאת כדאי לשנות את הסיטואציה
בבחירה חופשית קלילה כזאת?


בפינת החדר לכדו עיני דלת נוספת, הורדתי את ידית הדלת והצצתי
פנימה, זה חדר השינה שלו,
התיישבתי על המיטה ובדקתי את הקפיצים. "בסדר גמור, גם הסדינים
מאוד נקיים", שפשפתי את ידי בסיפוק וחזרתי לסריקה נוספת של גבו
החטוב, "נראה לא רע בכלל", חייכתי לעצמי.

דלת הכניסה נפתחה פתאום, והארנב המטורף מ-'עליסה' נכנס לחדר
מחזיק בידו הקטנה והפרוותית טס כסוף ועליו שלוש כוסות תה עם
עלי נענע, הוא התיישב ליד השולחן והוריד את הכוסות מהמגש.
קסת תה עם ננה? סה נורא טוף, הכנתי ממס בעסמי.
הוא חייך אלי וחשף את הרווח בין שיניו הקדמיות.
תלעסי טוף טוף את הננה, זה במקום תיאדנט וסה גם נורא טוף
לסיניים
.
לגמתי מהתה, היה מאוד טעים, לעסתי את עלי הנענע... טעם מתקתק
מוזר... לא כל כך של נענע ובכל זאת טעים... דגתי עוד עלה מתוך
הכוס ולעסתי... החדר קצת החשיך...
הסתכלתי לעבר החלון, הגבר המדהים הזה עמד שם באפלולית  והסתכל
עלי... קשה היה לי לראות אותו, האור שהאיר את דמותו קודם
נעלם... חשתי פתאום דקירה בתחתית הבטן וכאב צורב התפשט
בתוכי...לקחתי עוד לגימה מהתה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/5/04 16:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חי זרה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה