א.
ישראל לא תתאבד
קודם היא תשלה את עצמה
שמגיע לה לחיות.

היא תתעלם מסממני הגסיסה המוקדמים.
תתעלם מקריאות חבריה,
אך תרים את שמלתה גבוה
שיבחינו במינה המיוחד.
כי כמוהה יש רק אחת.

כל הבנים כבר ניסו
לקשט את צווארה בחבל עבה.
ניסו גם לתת לה כדורים לבליעה.
אך היא לא מוכנה.

יש לה את הדרך שלה.

אך גם היא בסוף כמו כל אדם
תמצא עצמה עם בן זוגה
בתוך מכונית מלאה עשן סמיך,
ואין דרך חזרה.
זו דרכה של המדינה.



ב.
בינתיים הבעתי רק כעס ועצב
על המדינה שלי.
רציתי לאזן קצת את המצב.
לכן אני כותב שיר קצר זה.
אני מקווה שהוא יבהיר הכל.
אני אוהב את המדינה.
אני אשרת בשבילה בצבא
אולי אפילו אמות שם.
מי יודע?
וזאת כדי לאזן את המצב העדין.

לפעמים אני חש גאווה במדינתי.
או שמה זו גויבה.

2/8/2002
כמו בכל דבר, גם במדינה יש טוב ורע. ואני נשאר לחיות פה לעולם.