"רק בנופים שאינם קיימים אין יגיעה, כמו בספרים שלא אקרא
לעולם. בשבילי, החיים הם נדודי שינה שאינם מגיעים למוח. אותו
אני שומר חופשי כדי שאוכל להיות בו עצוב."
-פרננדו פסואה
העייפות שלי
היא שני ילדים צוענים, יחפים ופרועי- שיער,
האוחזים בקורי השינה שטוו הנשים בעיניי
ומנסים להסיט את עפעפיי כלפי מטה
בכדי להשתיק את השבט המטורף כולו
ועפעפיי
הם כמו ווילון בשעת צהריים קיצית
המסרב להקל על עיניים דומעות
או על כוויה טרייה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.