[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוני הופנר
/
כשהמסך יורד על במה

היא כבתה את הטלוויזיה. השיר החדש של בריטני התנגן.
עוד בלדת סלואו מתקתקה, היא חשבה לעצמה.
היא דיי נהנתה מלשמוע את השיר אבל לא פרגנה לעצמה מספיק כדי
להודות שאהבה אותו.

'מרד נעורים בשקל', הקול שלו הדהד בראשה. היא חפנה בידה את
חבילת המרלבורו לייט שלה.

"אני אפילו לא אוהבת את מרלבורו..." סיננה והדליקה עוד
סיגריה.
היא זרקה את הבדל הישן לתוך הקופסא השחורה שהייתה מונחת על
השידה לה.

למה היא שמרה אותם היא לא ידעה. מצד שני היא לא הבינה הרבה
דברים בחייה.
היא הדליקה את המערכת והאזינה לסינגל החדש של לינקין פארק.

'זו יותר אני', היא הנהנה, כמסכימה עם עצמה ועם המוזיקה.

האתר של 'במה' עלה סוף סוף. היא נאנחה. היא לא סבלה את
האינטרנט האיטי,
מצד שני היא סירבה להצטרף לכת המכורים לאינטרנט.

"אני לא כמוהם", סיננה שוב מבעד לענן העשן שאפף את הבחורה
הקטנה, סך הכל מטר וחצי, יושבת לה ברגליים מקופלות על הכיסא
מול המחשב, מסיתה לאחור את שיערה החום והחלק. רק לפני חודש
צבעה אותו לאדום, ולפני יומיים צבעה חזרה.

היא לא אהבה את הפוזה. מצד שני לא היה לה הרבה מלבד הפוזה.

היא קראה את הסיפור שלו. הוא היה דיי נחמד. בינוני למדי, אבל
נחמד.

היא לא הייתה קונה את הספר שלו, לו היה יוצא, אבל מבעד למסך
המחשב שלה, תחת זהות בדויה היא יכלה לפרגן ללא סוף.

היא סיימה לקרוא את הסיפור שלו.
"נפלא", היא תקתקה בהנאה. "מרגש", היא חייכה. "גרם לי לראות את
העולם בצורה שונה. אתה מבריק", היא שאפה עוד ניקוטין. הסחרחורת
גרמה לה לצחקק. או שאולי היה זה בקבוק הג'ין שהיא נהגה לגמוע
מימנו רק כשהייתה לבד.

היא נכנסה לדף שלה.

מעניין אם מישהו הגיב, חשבה לעצמה וכרסמה עוד מילימטר של
ציפורן.

היא לא אהבה את הסיפור האחרון שלה. הוא נראה לה מתיימר וזול
להפליא.

"מישהו הגיב!" היא זינקה מהכיסא שכבר קבל את הצורה שלה. היא
ראתה מי רשם את הביקורת. זה היה הוא.

"מרגש..." היא קראה בקול רם. "נפלא", עיניה המשיכו לסקור את
ההערה.
"גרם לי לראות את העולם בצורה שונה", עיניה סיימו לסקור את
ההערה.

היא כבתה את המערכת ורק בהתה במסך למשך זמן מה. אולי עברו רק
מספר שניות. אולי דקות. דמעה בודדת זלגה מעין ימין.

היא קמה מהכיסא וכבתה את המחשב. אפילו לא טרחה לצאת מכל
החלונות כמו שאמרו לה שצריך לעשות. כבתה אותו בלחיצה והתיישבה
על מיטתה.

השלט היה מונח שם. היא הדליקה את הטלוויזיה. זה היה אותו שיר
של בריטני מקודם,
מתמחזר לו בממלכת המיינסטרים של אם.טי.וי.

"מקום ראשון", הכריז השדרן המחויך.

אולי זה לא שיר נורא כל כך, היא חשבה לעצמה והמשיכה לצפות
בעודה מדליקה עוד סיגריה
מחבילת המרלבורו שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה דעתך לכתוב
סלוגנים? שמעתי
שחסרים באתר הזה
במה.

הקופירייטר של
אלוהים מחלטר
בייעוץ לאחד
ירוק וקופצני


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/5/04 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוני הופנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה