לכו ממני, רחוק מעבר לגבעות,אני כבר לא יכול להשתנות.
אומרים ששלוש,זה מספר מיוחד,אני יודע שלא תהיה פעם הבאה.
ראית את השמיים? את הכוכבים? כנראה הסתכלתי בהם יותר מידי.
חשבתי שהפעם השלישית תהיה שונה.

זכוכיות מנותצות מכסות את האדמה, אין מחר,אין אתמול,אין
כלום...כלום.
עוד חלק נאכל מהנשמה,אני מקווה שאין יותר מה לאכול בה,אין
מספיק לפעם הבאה.
האור היה נראה לי יותר לבן שהייתי איתך, הכל היה נראה אחרת,
שמח.

כנראה שלך אין נשמה, אני שמח בשבילך, כנראה שאת התבגרת.
את זוכרת איך זה ששלך מתה? מצטערת לפחות? כנראה שלא.
אני עוד חשבתי,חשבתי שאת יותר עמוקה מהאוקינוס,מהשמיים שלי.

כנראה כלום, את...

ואין לי יותר אף אחד,כולם עזבו,
או שאולי אף פעם לא היו ?
כן כן, אף פעם לא היו!

כולם, כולם אותו דבר! גם אני מניאק.
לפחות עכשיו אין שאלה,אני יודע,
הפעם השלישית היא כמו כולן.