אם אני מצחיק אז אני בטח ליצן, כולם רוצים להיות איתי אבל
חושבים שלחיים אני לא מוכן, כזה מן ליצן.

הם מזמינים אותי לפה ומזמינים אותי לשם, לפזר פתיתים של שלג על
ליבם המאובן.

איתי כל יום הוא יום של כיף ושמש מתוקה גם כשבחוץ קר ומעונן,
הרי אני הוא ליצן.

כשאני בבית, לבדי, אני מוריד את האף והפיאה, את האיפור עם
החיוך המצויר, מן סוג עצוב של ליצן, אבל עדיין ליצן.

ליצן, ליצן, איך בראש יש מחשבות על מוות ואובדן? הרי מכל תוכן
הראש הוא מרוקן, איזה מן ליצן?! איזה מן ליצן?!