אני ממש מרוצה
השגתי לי בת זונה של עבודה.
באחד השיטוטים המיותרים בדירה המצחינה שלי, נעצרתי לעבור על
כמה מודעות בעיתון, שאולי אחת מהם תוציא אותי מהכלא הזה שנקרא
אבטלה.
במודעה, שמיד פתחה לי את העיניים, היה רשום :
" בת זונה של עבודה... 9616642" אמרתי : סבבה, נשמע מעניין.
הרמתי את השפופרת ושמעתי:
"קו טלפון זה אינו פועל זמנית"
ואז נזכרתי שבזק ניתקו לי את הקו בגלל שלא שילמתי להם על שלושה
חודשים מרובי שיחות.
ירדתי למטה לטלפון הציבורי.
כשהבנתי את זהות המעסיק שלי לעתיד, בעטתי בעמוד של הטלפון כדי
לדעת שזה באמת קורה. נראה לי ששברתי בוהן.
הגעתי למשרדים של הדוד בזק ואמרו לי לחכות.
חיכיתי במסדרון ארוך וחשוך ופתאום נפתחה דלת כשהדמות האפלה
שנגלתה לעיניי חסמה את רוב קרני האור שפרצו מהחדר.
הוא לא הציג את עצמו. רק סימן לי לבוא איתו.
ירדנו במעלית לקומת החניה כשהרגשתי שהוא כל הזמן בוחן אותי.
נכנסנו למכונית מסחרית שכל החלונות שלה היו כהים. על המכונית
היה לוגו גדול של הדוד בזק.
התחלנו לנסוע אך לא הצלחתי לראות לאן.
אחרי שלוש שעות בערך הגענו למקום נטוש ונכנסנו לתוך צריף שעל
הדלת שלו היה רשום בגדול :  רכוש  בזק.
בתוך הצריף היו המון מכשירים ואורות וצפצופים.
האיש הגדול הושיב אותי ליד מכשיר ונתן לי דף. ואז, הוא אמר
בשפת אנוש :
"תקליא את מה שכתוב בדף לתוך המיקלופון"
טוב, כמעט בשפת אנוש.
ואז התחלתי להקריא:
"השעה שתים עשרה, השעה שתים עשרה, השעה שתים עשרה, השעה שתים
עשרה,....השעה שתים עשרה ודקה, השעה שתים עשרה ודקה..."
כך הקלטתי במשך עשרים וארבע שעות ברציפות.
טוב, הם התקשו להבין שהשתים עשרה שעות האחרות הם בעצם בדיוק
אותו דבר. לך תתווכח עם נציגים של הדוד בזק.
הם נתנו לי לנוח כמה שעות ואז הם נתנו לי להקריא כל מיני
הודעות :
"אנא המתן ותיענה לפי התור"
"המספר שחייגת אליו איננו מחובר זמנית"
אפילו הקלטתי כמה הודעות באנגלית למרכזיה הבינלאומית, אבל את
ההודעה הבאה הכי אהבתי :
"קו טלפון זה אינו פועל זמנית"
בערב הגעתי הביתה ואיזה קטע ! הרמתי את הטלפון והייתי גם בצד
השני של הקו ואמרתי :
"קו טלפון זה אינו פועל זמנית"
טרקתי את הטלפון בעצבים ואמרתי : בת זונה של עבודה !