[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלת המלחמה
/
12 שלבים

אני ריקה, לפחות זה מה שהברמן אמר באותו יום, "ממש שבר כלי",
מנסה להראות חכם. למרות שאני לא אגיד זאת ברבים, הוא צדק.
זה נורא מוזר כמה שאנשים יכולים להבין עלייך בשנייה אחת בלי
להכיר אותך כלל, ואלה שמכירים אותך חיים שלמים לא יבינו
לעולם.
ממש פטאתי, אומר עליהם המון.

אני לא יודעת אפילו מה כבר אפשר להגיד, אחרי אתמול הבנתי שגם
אם יש לי מה להגיד אף אחד במילא לא מקשיב ואני במילא לא סומכת
על אף אחד מספיק כדי להתחיל לדבר. כמה שאני לא מנסה לבכות,
לבקש סליחה, למחוק בשקט את כל המילים שכתובות על ליבי, כמה שהם
לא מתחרים על "מי יגאל אותי מייסורי" המנצח כבר קיים, אבל גם
את זה אני לא אגיד בקול רם.
כמה עצוב. אני כמו יונת דואר שאימנו אותה תמיד לחזור "הביתה",
וזה מה שהוא בשבילי, בית. קר, מנוכר, אבל אהוב, בית.

אני לא מצליחה להבין מאיפה חזר הגעגוע אליו. התחלתי לשחזר את
הימים האחרונים, לנסות למצוא איזשהו רמז ל"נפילה" הפתאומית
שלי, ממש תוכנית גמילה בת 12 שלבים התחלתי לי.
אולי זה בגלל שמשכנתי את הטבעת שלו אפילו כשלא הייתי צריכה
כסף, אולי זאת הייתה השיחה עם גל, אני פשוט לא מוכנה להתנתקות
הזאת עדיין ולא לגל בחיים שלי כדי לספק את הבדידות.

כשהוא הסתכל עליי באותו יום עם העיניים הדומעות שלו ואמר לי
הצלתי אותו לא הבנתי למה הוא מתכוון. אם לומר את האמת, חשבתי
שזה עוד נסיון חמקמק לגרום לי להפסיק לבכות. עכשיו אני מתחילה
להבין. "אני פשוט לא מסוגל לאהוב." כמה פשוט, חמש מילים
שהמשמעות שלהן כל כך קלה, "אף פעם לא לימדו אותי איך", ממש
פואטיקה יוצאת לו בזמן שהוא מנגב את הדמעות. הוא לא יודע איך
לאהוב, וכל מה שהוא עשה זה להפעיל עליי עוד ועוד קסמים, לטוות
רשת כורים שתשאיר אותי קרוב אליו, ללמד אותי לאהוב.

ועכשיו, מחשבות עליו חוזרות ולי כבר אין הסבר הגיוני, ההיגיון
שלי מת ביום שראיתי אותו. זה נשמע כל כך מוזר, אני והוא הקאמבק
הגדול. לא הגיוני, לא מעשי, ארבעה חודשים במקרה הטוב וחודשיים
במקרה הלא. סתם עוד בזבוז זמן, אבל בכל זאת הוא עדיין נמצא שם
איפשהו באחד התאים הנעולים אצלי בלב, ומידי פעם מכאיב עוד קצת
כדי להראות שהוא עדיין שם ולא הולך לשום מקום.

להתנתק זה הפתרון הכי טוב, ועוד יותר טוב זה לעבור השתלת לב,
יותר בטוח.
יש אנשים שמכורים לשוקולד, יש כאלה לאלכוהול וסמים. אני מכורה
אליו, וכבר הבנתי מזמן שאפשר לרקוד עם השטן אבל לא לשנות אותו.

ואחרי הכל, מי רוצה בכלל להתחתן עם שטן? הוא עוד יחזור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-לילה קשה?
-לא.


אימפוטנט עם
החברה'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/04 9:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלת המלחמה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה