[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מר חידה
/
זכרון

אם אני אבוא ואשאל אנשים ברחוב מה האסוציאציות שעולות להם
מהמילים אבא, אמא, הורים, אני מניח שרוב התשובות שאני אקבל זה
אהבה ללא גבולות, תמיכה, משפחתיות ועוד דברים בסגנון. אצלי זה
קצת שונה.
הכל בגלל אותו יום ארור שבו הם גילו את הסוד שלי, הסוד שכל כך
השתדלתי והתאמצתי להחביא. הייתי בטוח שהם לא יאהבו את הרעיון,
בגלל הרקע הדתי שהם באו ממנו וכל זה. אבל זה היה הרבה מעבר למה
שחשבתי. אני לעולם לא אשכח את המשפטים שאמרו לי - אתה לא
נורמלי, או שתפסיק ותלך לפסיכולוג או שתעזוב את הבית, לא
מתאימות לנו כל המוזרויות שלך...
דווקא ברגע הכי קשה שעברתי בחיי, הרגע שבו הייתי צריך את אותה
התמיכה, את אותו החום, את האהבה ללא גבולות, לשמוע שזה בסדר -
חטפתי ניכור וריחוק.
למה הם לא מבינים שזו לא אשמתי? אני לא בחרתי לחיות את חיי
בצורה כזו - אולי נולדתי ככה, אולי מישהו למעלה קבע את הגורל
שלי. כל מה שרציתי לשמוע זה: "זה בסדר, אנחנו אוהבים אותך
למרות הכל" - דבר שאני מחכה עדיין לשמוע ולא שמעתי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ניואעיוחה!



תומאס,
כותב "נח" בשבע
שגיאות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/04 20:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מר חידה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה