קר בחוץ...
כן... יותר מדי קר.
כבר שבועיים שהשמש לא זרחה והטמפ' לא עברה את ה-7 מעלות אבל
להם זה לא ממש הפריע, הם כרגיל ישבו בפינה של החדר ודיברו על
כלום. זה מה שהם עושים כבר שנים, יושבים בפינה של החדר, מפצחים
גרעינים ושותים בירה זולה של פועלים רומנים. זה לא הם לא רצו
לעשות דברים גדולים יותר עם החיים שלהם, כמו להכיר בחורות,
להקים משפחה או סתם לצאת לבלות קצת, אבל למה להם להתאמץ כל כך
שהם יכולים לשבת כל היום ולא לעשות כלום, ועוד לקבל על זה כסף
מהמדינה. כל מה שצריך לעשות זה ללכת לחתום על טפסים פעם בחודש
והם מקבלים כסף שמספיק להם לכל הבירה הזולה שהם יכולים לשתות,
וככה זה היה שנה... שנתיים... חמש שנים... עשר שנים... עד
שאפילו להם נמאס לספור. עד שיום אחד החליטו להפסיק לתמוך
בבטלנים כמוהם, אז לא הייתה להם שום ברירה והם יצאו לחפש
עבודות. אחרי הכל, אפילו בטלנים כמוהם שלא אכפת להם מעצמם לא
רוצים לחיות ברחוב.
אבל כמו שאמרנו היה קר בחוץ, וחוץ מזה היה משחק בערוץ 11 אז הם
החליטו לדחות את החיפושים למחר, ובאמת למחרת הם התקלחו, התגלחו
והתלבשו יפה ויצאו לדרך. אחרי כמה שעות הם נהיו רעבים ורצו
לקנות אוכל אבל כל מה שהיה להם זה שקל ו-85 אגורות, מה שלא
הספיק אפילו לבירה הכי זולה שקיימת, לכן הם נאלצו להסתפק בדבר
היחיד שהם יכלו לקנות עם הכסף שנשאר להם - שקית של במבה
"לולו". אפילו נשארו להם 15 אגורות עודף, אז אחרי יום שלם של
חיפושים שלא נשאר להם כסף, הם לא מצאו עבודה והם היו מאוד
רעבים אז הם מצאו איזה ספסל ונרדמו עליו.

הם היו שני החברים הכי טובים עוד מאז כיתה ג', כשהמורה חני
הושיבה אותם ביחד ויחד הם עברו את בית הספר היסודי והתיכון
ותמיד נשארו החברים הכי טובים. בצבא שניהם שירתו בצנחנים ביחד
ואחרי הצבא הם החליטו לעבור לגור ביחד. בהתחלה הם השקיעו
בעצמם, עבדו, בילו, הכירו בחורות, אפילו חשבו על ללכת
לאוניברסיטה עד שזה קרה... היה חורף קר מאד ולא היה להם כוח
לצאת  לעבוד, אז הם החליטו להגיד שהם חולים. המזכירה הלשינה,
הבוס התעצבן, מריבות, סכסוכים ושניהם פתאום מובטלים, אז הם
הלכו ללשכת העבודה וחתמו... "רק עד שנמצא עבודה חדשה", והזמן
עבר לאט לאט וכל חודש הם היו חותמים עוד פעם, וכל חודש הם היו
מתייאשים עוד יותר מלחפש עבודה.

עד שיום אחד הוא אמר לעצמו שחבל על הזמן, שם את הידיים בכיסים,
התיישב בפינה, פתח עוד פחית בירה עם כיתוב בצ'כית, גמר אותה
ונרדם בפינה עם הידיים בכיסים כדי להתחמם. ובלי שום תקווה...