29.4.04
עורי חשוף לכוויותיך
וידיי שותתות דם,
שפתיי כבר לא נעות
והפנים מתמלאות בצלקות.
וזה שורף על העור ומשאיר סימנים,
וזה הורס את כל התאים שבפנים,
וזה פוצע מבפנים
את כל המקומות שעוד נותרו בהם חיים.
והדם ניתז לכל הכיוונים,
והצלקות שורפות -
מסרבות להגליד,
והורידים זועקים מרוב המפגש עם הסכין,
הדם אוזל...
עורי נכווה בכוויותיך,
בידיי כבר כמעט ולא נשארה טיפת דם,
שפתיי צמודות אחת לשניה -
כבר שכחו איך לנוע.
כבר לא רואים את הפנים מרוב צלקות,
וכבר לא רואים אותי מרוב כאב,
הדם כמעט אזל,
המסע כמעט נגמר! | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.