צורחת ואף אחד אותי לא שומע.
אומרת ואף אחד לי לא מקשיב.
לוחשת כדי שלא יבינו מה אני חושבת...
הקירות סוגרים עליי ואני מתכווצת
עם כרית על הפנים ודמעות על הלחיים.
רק רוצה לצרוח ולא אכפת לי מה יגידו,
רוצה להגיד ולא משנה לי שלא יקשיבו,
רוצה ללחוש כדי שרק אני אשמע.
כי רק אני את עצמי, אבל רק לפעמים מבינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.