צל יורד
על החולות האפורים
ומספר את סיפורך
עקבות
שלדים של טנקים בוערים
מחזירים את הד קולך

ומנגד -
האגם המר
מאדים עם השקיעה ועם הדם
קולך אשר פילח
דממתו של המדבר
גם הקול הזה נדם

בשבילי תמיד היית גיבור
מין תמימות שאין לה סוף
לב אל לב, תמיד אותך כך אזכור
מן האור
אל האור

ואמור לי
האם הספקת לעשות
את כל מה שלבך אבה?
האם שרת שיר?
האם הרחת פרח?
האם חווית אהבה?


צל יורד
על החולות האפורים
ומספר את סיפורך
הבזק של אש
וקול עמום
והנה
אתה

אינך


לזכר זאב פוזניאק