"תראו אותו", אמרו כולם,
מצביעים ומתלחששים ביניהם.
"על מה הוא חושב", הוסיפו על כך,
"הולך ממורמר כאילו, סוף העולם"

"אולי זה איש חשוב?" שאל איזה אדם,
בנסיון להכנס לו לראש.
"מה פתאום, תראה איך הוא נראה",
צעקו עליו כולם, וכך הרעיון ניגדם.

"יכול להיות שיש לו מחלה?"
שאלו כשפנו לרופא הידוע,
שכל שעשה היה לנוד בראשו,
והוסיף ואמר: "בטוחני שבריאותו תקינה"

הפסיכולוג היה אובד עצות.
"המצב הזה אינו תקין,
אבל למרות כל יכולותי המדהימות -
פשוט אין לי מושג מה לעשות!"

וכך אני ממשיך לי ללכת ברחובות.
האנשים - הם מצידי יכולים להמשיך ולתהות.
כי אצלי, לדעתי, הרוב די בסדר.
ואולי אצלם נמצאות כל הבעיות?