[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונצ'וק כהן
/
לעזוב את גן-עדן

עדן, ילדה בגיל ההתבגרות, עוברת תהליכי התבגרות שונים, משונים
וקיצוניים בזמן קצר מאד. היא מבינה שעולם המבוגרים הוא
אלים-רע-מיני - ויודעת שהיא צריכה לעזוב את "גן - העדן" בו היא
נמצאת, ולהשלים עם המציאות, עם עולם המבוגרים.



תסריט לסרט גמר - כיתה י"ב - מגמת קולנוע - מחזור ח' - תיכון
"הראל" - מבשרת ציון - 2004.



---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------
סצנה מס' 1 - הליכה ביער.
יער. בוקר. חוץ.

עדן  - ילדה בת 14, רזה, בעלת עור בהיר, שיער שחור, לא מפותחת,
תמימה.
(עדן, מטיילת לה ביער כאשר הספר שלגיה  בתוך תיקה, ומזמזמת
לה.)

---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------
כתוביות
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצנה מס' 2 - טלוויזיה.
הבית של עדן. ערב. פנים.

אימא - בת 45, עור בהיר, שיער שחור, נמוכה, עקרת בית.

(עדן סוגרת את דלת ביתה, מאחוריה, ברקע נשמעים קולות דפיקה.  

היא מתקדמת לכיוון הסלון, בדרך היא רואה את אמה במטבח "דופקת"
שניצלים עם פטיש.)

                                              עדן
                                          היי... אימא.

(עדן מתיישבת על הספה וצופה בטלוויזיה, בשלגיה.
אמה של עדן נכנסת לסלון עם סלסלת תפוחים ירוקים ומעליהם תפוח
אדום - בוהק ובולט מבין כל התפוחים.)

                                              אימא  
                  מה... ככה נכנסים לבית שלי ולא אומרים
שלום?

                                              עדן
                 לא, הרגע הגעתי. יש משהו לאכול? אני ממש
רעבה.

                צופה בטלוויזיה - בשלגיה.

                                             אימא
אני בדיוק עכשיו מכינה אוכל. השניצלים יהיו מוכנים עוד חצי שעה
בערך, אבל תסתכלי איזה תפוחים יפים קניתי היום, רוצה איזה אחד
בינתיים?

(עדן מהנהנת בראשה לחיוב ואימה של עדן מגישה את הסלסילה לעדן.
עדן בוחרת בתפוח האדום הבולט, שבתוך הסלסילה, שלמעלה. הקבלות
לסרט שלגיה. עדן נוגסת בתפוח ולאחר מכן, מבחינה שהתפוח רקוב.
היא נבהלת והתפוח נשמט אל הרצפה. כאשר עדן קמה בכדי להרים את
התפוח, היא מבחינה בכתם אדום על הספה.)

                                             עדן
                                        אימאאאא!!!

                                             אימא
                                              כן?
                                           
                                              עדן
                                         בואי מהר.

(האימא מגיעה אל הסלון במהירות ועדן מצביעה על הכתם האדום שעל
הספה.)

                                             אימא
סוף סוף קיבלת מחזור... אבל למה על הספה החדשה ריבונו של עולם?
טוב, טוב, לא משנה, אני רצה להתקשר לסבתא.


(האימא יוצאת מהתמונה לכיוון המטבח.)  

                                             אימא
                         הלו, היי אימא? היי. את לא תאמיני.

(עדן רצה לשירותים ונועלת את הדלת אחריה. נשמעים מים שיורדים
מן האסלה. עדן עומדת מול המראה מבחינה בליפסטיקים של אימה
ומורחת על שפתיה. היא מביטה במראה שנית ומורחת את הליפסטיק
האדום בעזרת ידה, על פרצופה. עצובה שלא נותנים לה תשומת לב.
לאחר מכן, היא מנסה לפתוח את דלת השירותים אך המנעול אינו
נפרץ.)

                                            אימא
                       היא קיבלה מחזור סוף סוף... זה מה
שחיכינו.

(דפיקות חזקות בדלת. האימא עסוקה בטלפון ולא שמה לב לעדן.
כשהאימא מדברת בטלפון, ניתן לראות בטלוויזיה אשר נמצאת במטבח,
את "חזרזיר".)

                                            אימא
מסיבה? לעשות לה מסיבת מחזור. וואוו, אימא זה פשוט פנטסטי.
אימא אני אתקשר לכל הדודות. אני אגיד לכולם. כן. זה יהיה נפלא.
אוקיי, ביי ביי.

(בסופו של דבר, מצליחה עדן לצאת החוצה ומבחינה שאימה מדברת
עדיין בטלפון. היא מתרגזת ויוצאת מן הבית בסערה.)
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצינה מס' 3 - כשעדן פגשה את יוסי.
יער. לילה. חוץ.

יוסי - בן 23, גבוה, רזה ,עור כהה, זיפים על הפנים, קירח.

(עדן מטיילת ביער, בלילה, וברקע נשמעים קולות של חיות - יער.
נראים ינשופים, עורבים וכו'.

לפתע נשמעת מנגינת חליל. עדן הולכת לכיוון מקור הנגינה. הצליל
מתחזק עם התקרבותה, עד שלפתע היא רואה אור שנובע ממדורה, ולידה
יושב יוסי, האיש שניגן בחליל. יוסי מבחין בעדן ומפסיק לנגן.
הוא מסתכל אליה ומתחיל לדבר עמה.)

                                                    יוסי
                    חשבתי שרק אני מסתובב פה בלילה בשעות
האלה.

                                                    עדן
לא, אני באה לפה הרבה גם ביום... אבל לא ידעתי שכל-כך מפחיד פה
בלילה. אני חושבת גם שהלכתי לאיבוד.

                                                    יוסי
                   אל תדאגי עלמת חן שלי, אני כאן ואני אציל
אותך.

                                                   עדן
(בגיחוך)
       ממש נסיך מהאגדות אתה, איזה מזל היה לי שיש כאן מישהו
בשעות האלה.
       (לעצמה: איזה פסיכי.)

                                                   יוסי
                                              בואי שבי.

(עדן מתקרבת ומתיישבת ליד יוסי, מסביב למדורה.)

                                                  יוסי
                                 ההורים שלך בטח דואגים.

                                                 עדן
                                (לעצמה: שידאגו שידאגו.)
                אני חושבת שהם אפילו לא שמו לב שברחתי להם
מהבית.

                                                יוסי
                                            ברחת???

                                                עדן
   כן. הם רק עושים מה שטוב להם ונוח להם. אני לא יכולה לסבול
את זה יותר.

                                               יוסי
גם אני ברחתי מהבית כשהייתי בגילך, את יודעת? אבא שלי זרק לי
את הדוב לפח.
                 הוא אמר שאני כבר גדול, אבל זה כבר סיפור
אחר.
                         מה את הולכת לעשות אח"כ?

                                            עדן
                          אין לי מושג. אין לי לאן ללכת

                                            יוסי
          אם תרצי, את יכולה לבוא לארמוני הצנוע שבארץ
הפלאות.

                                           עדן
                                   ארץ הפלאות?

                                          יוסי
                       כן, נו, את יודעת... דרום ת"א

---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצינה מס' 4 - הארמון של יוסי.
ביתו של יוסי. לילה. פנים.

(יוסי ועדן הולכים בפרוזדור לעבר דירתו של יוסי. השניים
נכנסים, יוסי שם מוזיקה, לאווירה.
יוסי מנסה לשלוח ידיים לעבר עדן ומנסה לגעת בה. עדן דוחפת אותו
ממנה ובורחת במהרה מדירתו.
המסך נהיה שחור ונשמעת טריקת הדלת מאחוריה של עדן.)
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצינה מס' 5 - רחובות דרום ת"א
רחובות דרום ת"א. לילה. חוץ.

מוכר קיוסק - בן 28,  נמוך, שמן, שיער קצר, עוד בהיר.

(עדן מתהלכת לבדה והמראות הקשים של דרום ת"א סובבים אותה -
קבצנים, זונות, אוטובוסים, תנועה סואנת, ארובות מעלות עשן. היא
נכנסת לקיוסק ומתקדמת לכיוון המוכר.)

                                              מוכר קיוסק
                                          לא קר לך ילדה?

                                                  עדן
                           תביא לי סיגריה בבקשה מהחבילה
שם."

(עדן מצביעה לכיוון ערימה של סיגריות בודדות.)

                                               מוכר
                                           1.90 ילדה

                                                עדן
                                      אני כבר לא ילדה

(עדן יוצאת מהקיוסק עם הסיגריה - המסך נהיה שחור.)
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצינה מס' 6 - השלמה עם המציאות.
ביתו של יוסי. לילה. פנים.

(שומעים דפיקות בדלת. יוסי מסתכל בעינית ורואה את עדן עומדת
במסדרון.)

                                                יוסי
                                      הן תמיד חוזרות.

הקבלות עם מסיבת המחזור

(מהכניסה לבית, מוצאים עצמם יוסי ועדן במיטה יחדיו. הקבלות
וקריאות "מחזור" במסיבה בבית.)
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצנה מס' 7 - הסיגריה שאחרי
פנים, חדרו של יוסי, מוקדם בבוקר.

(עדן מתעוררת בבהלה (נדמה שחלמה חלום רע), מוצאת את הסיגריה
שקנתה יום קודם זרוקה על הרצפה, ולידה מונח המצית של יוסי. עדן
מרימה את הסיגריה, כשברקע רואים את יוסי ישן. היא מעיפה מבט
לעברו, מדליקה את הסיגריה ויוצאת מהחדר באיטיות ובשקט.  <טריקת
דלת>.)

---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------
כתוביות
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------


סצנה מס' 8 - הדרך הביתה
העיר. בוקר. חוץ.

(עדן רצה ברחובות העיר ונבלעת בהמון).
---------------------------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------
                                    -THE END-







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגן כשר.





לאוכלי קטניות
בלבד.
הוקלד ע"י גוי
של שבת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/04 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונצ'וק כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה