|
נכתב בעת דמעות כבדות שירדו לי בשעת לילה מאוחרת
לכל אחד יש אהבה
לכל אחד יש תקווה
לכל אדם יש לב
שאומר וחש איך הוא אוהב
יש אנשים שתמיד מאושרים
יש אנשים שרק צוחקים
יש בני אדם שאוהבים את כולם
ויש אותי... לי יש את עצמי בעולם
פזמון:
כי האהבה אצלי זה רק כאב
האהבה אצלי זה סבל בלב
האהבה שוברת אותי כבר ארבע שנים
האהבה היא מחלה מסרטנת שהורסת את התאים
בוכה אני כל לילה עצוב ומר
אין אף אחת שתחבק ונעשה לי קר
עצבות עוטפת ומתייפח בשקט
כי האהבה היא סרטן שאותי הורגת
כמה בן אדם יכול להיות בודד
כמה שנים יקראו לי "הנודד"
כל השנים האלו חי בסבל ועצבות
סביב הצוואר נקשר החבל כי עדיף כבר למות |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.