ישנם תיאורים, שהמשפט לא הספיק לדבר אותם,
הסיפורים, לא סיפרו אותם,
הם לבד,
הם לא מספיק ברורים,
לא קולעים,
לא נושמים.
תיאורי סרק, שאולי לא שמתי לב אליהם,
שכנראה מישהו לא חשוב אמר אותם,
בלי כוונה,
בלי אמירה.
ישנם תיאורים שזוקפים פניהם,
ממלאים אותי בחדווה,
מחזירים את האור לעיניי,
מרגיזים אותי,
מפחידים אותי.
שתי מילים, שני משפטים
וזה נגמר, עבר
תיאורים שבורחים מהעין
מפספסים אותי,
מקלקלים אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.